חברות מבצעות פעולות מודרניות כדבר שבשגרה. הפעולות הללו יכולות לגרום נזקים לצד שלישי, ולהיכנס תחת מטריית "דיני הנזיקין", ולכן, יש להבין כיצד מוגדרת החברה במסגרת דיני הנזיקין. ישנן שתי דעות לשאלה הנ"ל ולאופן בו יש להתייחס לחברה אשר עוברת עוולה נזיקית: גישה אחת טוענת כי יש להתייחס לחברה כשם שמתייחסים אל אדם. משמע, כפי שאדם גורם נזק לאדם אחר ומייחסים לו פעולה נזיקית, כך יש לעשות גם לחברה אשר גורמת נזק לאחר, ואין להתייחס לחברה ולאדם בדין אחר. לחילופין, הדעה האחרת לעניין היא, כי בשל העובדה שלחברה אין חזות פיזית כשם שיש לאדם, ואין לה את היסוד הנפשי כשם שיש לאדם, הרי שלא ניתן לחייב אותה בגין הפרה של דיני הנזיקין .
חברה מהווה אישיות משפטית נפרדת מזו של נושאי המשרה שבה. על אף האמור, כאשר נושא משרה עושה פעולה כזו או אחרת, מובן כי הוא עושה אותה בשם החברה . חברה, בשל היותה אישיות משפטית נפרדת, נושאת באחריות נזיקית ובאחריות פלילית.
כאשר נושא משרה פועל בשמה של חברה, הוא יכול לבצע עוולה נזיקית ולגרום לצד שלישי נזק. השאלה היא האם צד ג' צריך לתבוע את החברה או לחילופין את נושא המשרה.
הוראות סעיף 54 (א) לחוק החברות קובעות:
" אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס."
מכאן, שבמצב דברים בו תוטל אחריות נזיקית על חברה בשל מעשיו של נושא משרה מטעמה, אין מניעה מלהטיל באותו המקרה גם אחריות נזיקית אישית על אותו נושא משרה. נעשית הפרדה בין הטלת האחריות על החברה לבין הטלת האחריות על נושא המשרה, וזאת כאמור, בשל אישיות משפטיות נפרדות.
העבודה כוללת:
מבוא
מהי אחריות בנזיקין
מהי עוולת הרשלנות
נושאי משרה בחברה והמבחנים להגדרתם
אחריות נפרדת של החברה מנושאי המשרה בה
חובת הזהירות כנגד חובת האמונים
פטור וביטוח מפני אחריות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
