משבר הקורונה שבסוף שנת 2019 תחילת שנת 2020 פקד את העולם כולו גרם להשלכות חמורות ורב ממדיות באין ספור תחומים של חיינו. מעבר לתחלואה הקשה ולתמותה שהוא גרם, המשבר פגע קשות לא רק בפעילות הכלכלית אלא גם במישורים רבים של החברה והרווחה. כפי שמציינת לאה אחדות במאמרה[1], משבר הקורונה הוא משבר מערכתי שהחל בזירת הבריאות, אך הוא גרם כמעט באופן מידי למשבר בזירת הכלכלה והחברה.
משבר גלובלי זה גרם לכלל האוכלוסייה בעולם לשנות תוך תקופה קצרה מאוד את אוחר החיים ואת ההרגלים אשר התגבשו במשך מאות שנים. שינויים אלה נבעו בעיקר מהמדיניות שננקטה ברוב מדינות העולם לריסון המגיפה: הטלת מגבלות חמורות על הציבור כדי ליצור ריחוק פיזי – סגרים מלאים או חלקיים, ששיתקו חלק ניכר מהפעילות והגבילו מאוד את חופש התנועה של הציבור.
צעדים אלו הובילו לפגיעה הקשה ביותר בשוק העבודה בכל העולם: נסגרו עסקים רבים, שותקו תעשיות שלמות ומוסדות השלטון לא פעלו כלל. הדבר הביא לניתוקם של מאות מיליוני עובדים משגרת עבודתם וזעזוע דרסטי של שוק העבדוה.
כפי שמציינת לאה אחדות, כתוצאה של משבר הקורנה והצעדים לעצירת התפשטות המגפה נרשמה בישראל צניחה חדה בשיעור התעסוקה, ירידה דרמטית בהכנסות של משקי הבית ובתי עסק גדולים וקטנים כאחד וירידה חריגה בתוצר הלאומי.
1. מבוא
2. התפשטות נגיף הקורנה והשלכותיה על שוק העבודה ועקרונות תעסוקה
3. התפתחויות בפסיקה בנוגע לסוגיות העסקת העובדים לא מחוסנים
4. פררוגטיבה ניהולית והגנה על עובדים מפני פיטורים לא חוקיים על רקע של דרישה להתחסן
5. פסיקה של בית המשפט העליון של ארה"ב בעניין חובת החיסונים
6. סיכום
