בצורה סכמטית ניתן לחלק את משפט העבודה ל – 3 שלבים: השלב הראשון מכונה "קדם משפט העבודה". בשלב זה העבודה נעשתה ע"י עבדים ושפחות, שנחשבו לקניין האדון. עם ביטול מוסד העבדות התפתח השלב השני של משפט העבודה המכונה "גיבוש משפט העבודה". בשלב זה העבודה בוצעה רק מרצונו החופשי של העובד. בתחילה הוסדרו יחסי העבודה באמצעות חוזה עבודה אישי, ומאוחר יותר עם התפתחותם של ארגוני העובדים, באמצעות הסכמים קיבוציים. השלב השלישי מכונה "בתר משפט העבודה", שלב המתאפיין בירידה בכוחה של העבודה המאורגנת.[1]
הירידה בכוחה של העבודה המאורגנת בשלב השלישי, היא תוצאה של שינויים אידאולוגיים, כלכליים וטכנולוגיים שחלו בעולם העבודה. שינויים אלה שינו את צורת יחסי העבודה, והביאו לירידת כוחה של העבודה המאורגנת, ומעוררים את השאלה, האם השינויים בשוק העבודה יביאו לסופם של האגודים המקצועיים.
למרות הירידה בכוחם של האגודים המקצועיים, לא ניתן לאמר כי הם התייתרו. מטרת ארגוני העובדים היא לייצג אינטרסים כלכליים של העובדים, תוך הגנה על ערכים, צדק והגינות במקום העבודה. מבחינתו הפרטנית של העובד, דווקא היום קיים צורך בהגנה של אותם אגודים מקצועיים, שכן הבעיות אתם מתמודדים העובדים היום הם לא רק פגיעות בתחומים מסורתיים של תנאי עבודה, אלא נוספו להם פגיעות קשות בכבוד האדם וחירותו, כמו למשל התמודדות עם אמצעים טכנולוגיים בהם משתמש המעסיק על מנת להגביר את הפיקוח על עובדיו. [2]
מטרתה של עבודה זו היא לבחון האם לאור השינויים שחלו בעולם יש מקום להמשך קיום האגודים המקצועיים.
החלק הראשון של העבודה יעמוד על התמורות שהתחוללו בשוק העבודה החל מהמודל הפורדיסטי, עובר לשינויים החברתיים, הכלכליים והגלובליים שהחלו בשנות ה – 70 של המאה ה – 20, עד ימינו.
מבוא
חלק ראשון: התמורות בשוק העבודה המודרני - סקירת ספרות
המודל הפורדיסטי
השפעת התמורות הנ"ל על האיגודים המקצועיים
חלק שני : האידאולוגיה של האגודים המקצועיים
ההיסטוריה של האגודים המקצועיים
האיגודים המקצועיים בישראל
חלק שלישי: מקומם העתידי של האגודים המקצועיים
חוקי המגן
פני ארגון העובדים בעידן הנוכחי
סיכום
מקורות
