1.מבוא
שוק העבודה במדינת ישראל מציג פרדוקס רחב היקף: מצד אחד דירוג האשראי של מדינת ישראל גבוה וסקטורים רבים פורחים,[1] אך מהצד השני חלק גדול של האוכלוסייה נאלץ לחיות בעוני, ללא יציבות וביטחון תעסוקתיים. בשנת 2018 עמד שיעור המשפחות החיות בעוני על 18% ושיעור הילדים במשפחות עניות היה 30%.[2] כתוצאה מכך, קיים בישראל שוק עבודה דואלי של משק "משגשג" לצד גידול שכבה חברתית חלשה.[3]
מערכת יחסי העבודה בישראל מוסדרת ע"י חוקים רבים שמטרתם לשמש מגן לעובדים בשוק העבודה (להלן: "חוקי המגן"). מערכת זו גם כוללת הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמי עבודה, נוהג ופסיקת בתי הדין לעבודה. עם זאת, בעוד "השכבה העליונה" בשוק העבודה נהנית מתנאים וזכויות סוציאליים המעוגנים בחוקי המגן, ה"שכבה התחתונה" אינה זוכה אלא לחלק קטן בלבד מהזכויות הנ"ל.
התהליך המתואר לעיל החל בארה"ב של שנות השבעים, שעה שנוצרו הסדרי העסקה "מודולריים" להחזקת כח אדם גמיש. בשנות השמונים התפשטו צורות העסקה אלה על כל ענפי המשק. כך, בד בבד עם תהליך הגלובליזציה פשטה העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א בעולם.
1. מבוא
2. התפתחות תופעת עובדי הקבלן בישראל
2.1. כיצד נוצר שוק עבודה "דואלי":
2.2. עובדי קבלן כוח אדם לעומת עובדי קבלן שירותים:
3. המצב המשפטי: המעמד החוקי של עובדי הקבלן
3.1. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם:
3.2. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011:
3.3. חוקים נוספים שתוקנו בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם:
4. מצבם של עובדי קבלני כוח אדם הלכה למעשה
5. האם חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם משיג את מטרותיו?
6. סיכום ומסקנות ודיעה אישית
