1.מבוא
דירוג האשראי של מדינת ישראל נמצא בשיאו וסקטורים רבים פורחים כדוגמת סקטור ההיי-טק המפורסם בכל רחבי העולם [1]. ואולם, בד בבד ובמקביל לכך, חלק נרחב של האוכלוסייה חי בעוני, ללא ביטחון ויציבות תעסוקתיים. בשנת 2018, אומנם המדדים של עומק העוני וחומרת העוני הצביעו על ירידה, אך שיעור המשפחות החיות בעוני עמד על 18% ושיעור הילדים במשפחות עניות עמד על 30%[2]. האמור לעיל מצביע על תופעה של משק "משגשג" לצד שכבה חברתית חלשה, תופעה שתחילתה בעשורים האחרונים של המאה העשרים היא התפתחות שוק עבודה דואלי [3].
על מערכת יחסי העבודה בישראל חולשת חקיקה ענפה ורחבת היקף הכוללת חוקי מגן (להלן: "חוקי המגן"), הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ענפיים וכלליים, חוזי עבודה אישיים, נוהג ופסיקת בית הדין לעבודה אשר יוצרת "רובד הגנה בסיסי על עובדים[4]. יחד עם זאת, בעוד השכבה העליונה של העובדים בשוק העבודה נהנית מזכויות ותנאים סוציאליים המעוגנים בחוקי מגן אלה, השכבה התחתונה זוכה אך לחלק קטן בלבד של הזכויות הנ"ל – אם בכלל. כך לדוגמא שכרם של עובדים המשתייכים לשכבה זו נמוך משמעותית משכרם של עובדי השכבה העליונה[5].
תחילתו של התהליך ראה אור בארצות הברית של שנות השבעים של המאה הקודמת, בשעה שנוצרו הסדרי העסקה "מודולריים" לצורך החזקת כוח אדם גמיש.
1. מבוא
2. התפתחות תופעת עובדי הקבלן בישראל
2.1. היווצרות שוק עבודה "דואלי"
2.2. מה בין עובדי קבלן כ"א ועובדי קבלן שירותים:
· גיל
· השכלה
· מאפיינים דמוגרפים
· היקף המשרה
· הסיבה לתעסוקה זמנית
3. המצב המשפטי
3.1. חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם
3.1.1. חובת רישוי והאבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירות
3.1.2. חובת דיווח
3.1.3. חובת עריכת הסכם עבודה בכתב:
3.1.4. עונשין
3.1.5. הגבלת תקופת העסקת עובדי קבלן והשוואת תנאי עבודתם לעובדי המעסיק בפועל:
3.2. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011
3.3. חוקים נוספים שתוקנו בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם
4. מצבם של עובדי קבלני כוח אדם הלכה למעשה
5. האם חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם משיג את מטרותיו?
6. סיכום ומסקנות
