חלק א:
העובדות שלפנינו-
מנחם האב נידון למאסר עולם.
רחל האם אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי
הבנות בנות ה6 וה7 נמצאות במשפחת אומנה.
לאור מצב ההורים, הרווחה ממליצה להוציאן מבית האומנה לאימוץ קבוע.
האם רחל מסכימה, האב מתנגד בתחילה ולאחר מכן מסכים.
צו אימוץ ניתן.
7 חודשים לאחר מכן מתחרט בטענה בחושב שזה יגרום נזק לבנות.
מהם השלבים שבית המשפט צועד עד להכרזת קטין לאימוץ?
במקרה שלפנינו ניתנה האפשרות לקטינים לשהות במשפחת אומנה עד לברור מצב ההורים. משפחת האומנה הינה זמנית ומטרתה לטפל ולסייע לילדים כל עוד המשפחה הטבעית שלהם בתמונה, והם עדיין יכולים לראות אותם.
כשמחליטים רשויות הרווחה שההורים אינם יכולים לטפל בילדים מסיבות שונות:כלכליות, פיזיות ורגשיות ושהילדים יכולים להינזק מהימצאותם בקרבת הוריהם- מוצעת הבקשה לאימוץ. סעיף 1 לחוק האימוץ מסביר על אפשרויות נוספות המוצעות למשפחה כמו: עזרה כלכלית וטיפולית כקבוע בדין וכמקובל בשירותי הרווחה. סבר פקיד הסעד שבית המשפט יכריז על הילדים כברי אימוץ משלא עזר הסיוע שניתן להם , יובא זאת לידיעת ההורים.
* כל משמעויות האימוץ יובאו לידיעתם ויוסברו להם.
* הפסקת חובותיהם וזכויותיהם כלפי ילדיהם וילדיהם כלפיהם.
* הילד יוכל לרשת את הוריו הביולוגים(זכות בלעדית)
* שלילת זכות ההורים לקבל מידע על הילד ועל זהות מאמציו.
* זכות הילד בהגיעו לגיל 18 לראות את פנקס האימוץ, ולקבל פרטים על הוריו הביולוגים.
