שאלת המחקר בעבודה זו היא: כיצד השפיעה פסיקת בית המשפט בכל הנוגע לחוק יחסי ממון בין בני זוג על כריתת הסכמי ממון שבוצעו בין "ידועים בציבור"?
במסגרת עבודה זו נבחן את מערכת היחסים שבין הידועים הציבור ואת מעמדם בישראל, נכון לשנת 2016.
בפרק הראשון לעבודה ננתח לעומקם של דברים את מערכת היחסים המורכבת שבין זוגות שבוחרים שלא להינשא כדת משה וישראל ואת הסיבות השונות והמגוונות לבחירות אלו או לחלופין את הסיבות שבגינן אותם בני זוג לא רשאים להינשא במסגרת הדתית בישראל.
לשם כך, נבחן את מערך החקיקה אשר מזכיר וכולל בתוכו גם זוגות שאינם נשואים כדת וכדין ואת המשמעויות הנובעות ממעמד זה. כמו כן, נבחן את היסודות והעקרונות שנקבעו בפסיקות ביהמ"ש לאורך השנים במטרה לבחון האם הפסיקה הישראלית קבעה קריטריונים ברורים לשם הוכחת מערכת יחסים בין בני זוג העולה לכדי ידועים בציבור.
בפרק השני לעבודה נבחן את חוק יחסי ממון בין בני זוג, את הרקע לחקיקתו ואת המשמעויות שהוא מטיל על זוגות נשואים או ידועים בציבור. בפרק זה נבחן את הפיחות שחל במעמדו של החוק החל מחקיקתו ועד לימינו אנו כולל השחיקה שנובעת מפסיקות בית המשפט העליון
בפרק השלישי לעבודה נבחן כיצד השפיע התהליך שעבר על חוק יחסי ממון והפיחות במעמדו על הסכמי ממון שנערכים בין בני זוג ידועים בציבור. על פי לשון החוק, כפי שנסקור בהרחבה רבה בגוף העבודה, בני זוג ידועים בציבור אינם רשאים לכרות ביניהם הסכם ממון מכוח החוק אולם פסיקת ביהמ"ש קבעה אחרת.
בפרק האחרון לעבודה, הוא פרק הסיכום והמסקנות, העלה את מסקנותינו האישיות מביצוע עבודת המחקר וכן את המלצותינו לשיפור המצב הקיים.
1) מבוא
2) ידועים בציבור
א. מעמד הסטטוס בחברה הישראלית
ב. התנאים לקבלת סטטוס של ידועים בציבור על פי הפסיקה
ג. משפט משווה
3) חוק יחסי ממון בין בני זוג
א. רקע תיאורטי
ב. השתלשלות הפסיקה שהביאה לפיחות במעמד החוק
i. הלכת שרעבי
ii. הלכת גמליאל
ג. השתלשלות החקיקה שהביאה לפיחות במעמד החוק
4) הסכם ממון בין ידועים בציבור
א. כיצד נבדלים ידועים בציבור מזוגות נשואים בכל הנוגע להסכמי ממון?
ב. כיצד מפרשת הפסיקה את מעמד ההסכם?
5) סיכום ומסקנות – כיצד ניתן לשפר את המצב הקיים
6) ביבליוגרפיה
