1.מבוא
ביום 08/12/14, יומה האחרון כל הכנסת התשעה עשרה, התקבל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014[1] (להלן: "החוק" או "חוק גישור חובה"). החוק שנכנס לתוקף בחודש יולי 2016 הנהיג חובת ניסיון יישוב סכסוך משפחתי בהסכמה, בטרם פניה לערכאות. מטרת החוק היתה – כמוצהר בגוף החוק עצמו - "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד"[2].
שיעור הזוגות המתגרשים במדינת ישראל עלה מ-10,939 בשנת 2002 ל-14,819 בשנת 2016[3]. בשנת 2011 נעו הסיכויים של נישואין להסתיים בגירושין סביב 26-27%[4]. מצב זה יצר עומס רב מאד על בתי המשפט לענייני משפחה. בצד העומס הגובר על בתי המשפט, התפתחה גישה המכונה "משפטיפולית" המבקשת להעביר את הטיפול בגירושין בפרט ובסכסוכי משפחה בכלל מזירת המערכת המשפטית גרידא למערכת בין תחומית המשלבת גורמים משפטיים עם גורמים טיפוליים. לשם כך הוקמה ועדה רב מקצועית אשר פעלה בשנים 2005-2006 בראשות השופט שנהב ואשר הגישה המלצה להצעת חוק אודות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה בשנת 2006.
2. מבוא
3. דרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים
3.1. הצורך בדרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים
3.2. משא ומתן
3.3. בוררות
3.4. פסיקה לפשרה
3.5. פישור
3.6. גישור
4. גישור
4.1. המקור לגישור
4.2. תפיסות בגישור
4.3. מודלים בגישור
5. הגישור ככלי שאומץ בחוק
5.1. מ"פישור" ליחידות סיוע
5.2. מבקשה ליישוב סכסוכים לתזכיר חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה
5.3. הליך המהו"ת – תקנות סד"א (הוראת שעה)
5.4. הצעה חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך)
5.5. הפרקטיקה שנהגה ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה
5.6. החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה – "חוק גישור חובה"
6. האם החוק משיג את מטרותיו ?
6.1. חסרונות גישור חובה
6.2. היתרונות שבגישור חובה
6.3. דעות בשטח לאחר כניסתו של החוק לתוקף
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
