תביעות הנזיקין המוגשות במסגרת התא המשפחתי הינה תופעה שנמצאת מגמת עלייה, כאשר תביעת פיצויים המוגשת על בסיס עילת סרבנות גט הפכה לכלי נפוץ בישראל בעשור האחרון. הבסיס הרעיוני בתביעות נזיקין הוא דרישה לתשלום כספי עבור נזק אשר נגרם על ידי סרבני הגט. תביעות אלה מסייעות לצד הנפגע, ואף במקרים רבים הן מהוות כלי להפעלת לחץ כנגד סרבן הגט לרבות הענקת הזכות לפיצוי כספי בגין הנזקים אשר נוצרו בשל עיכוב הגט. תופעת תביעות נזיקין כנגד מסרבי גט מצויה על סדר היום בשיח הציבורי בעבר ובהווה וככל הנראה עד שיידרש המחוקק להסדרת הנושא באופן ברור וחלוט.
באופן כללי לבתי הדין הרבניים בישראל נתונה הסמכות הייחודית להכרעה במחלוקות בכל העניינים הקשורים לנישואין וגירושין. אחת הסוגיות שמעסיקה את בתי המשפט הינה אופן פעולתו של בית הדין הרבני במקרים של סרבנות גט, כאשר עולה הטענה כי בתי הדין הרבניים אינם פועלים כראוי למיגור התופעה, עד כדי מחדל באשר לשמירה על זכויותיהם של מסורבי הגט. לאור המצב המשפטי שנוצר על ידי בתי הדין במקרים של סרבנות גט, הוגשו עתירות רבות כנגד בתי הדין הרבניים לבית המשפט העליון, שם נקבע שאין להתערב בהחלטות בית הדין הרבני. אך יחד עם זאת, את החסר מילא בית המשפט העליון באמצעות שימוש בדיני הנזיקין, ומכאן ההכרה בתביעת הפיצויים לטובת מסורבי הגט.
מבוא
רקע
תופעת סרבנות גט
סנקציות כלליות
הבסיס לפיצויי נזיקין
מהו הבסיס המשפטי לתביעת נזיקין כנגד סרבני גט?
השיקולים וגובה הפיצוי
גישת המשפט הישראלי
גישת החקיקה
גישת הפסיקה(בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני)
משפט משווה
סיכום מסקנות ודעה אישית והמלצות
בבליוגרפיה
