בישראל פועלת כבר מזה כ-13 שנים תכנית מס הכנסה שלילי. בתחילתה, הוחלה התכנית רק במספר אזורים מסוימים בארץ, ולאחר מכן הורחבה התכנית והוחלה בכל המדינה ובאופן גורף. הזכאות למס הכנסה שלילי חלה, על פי החוק, על עובדים שכירים ועל עצמאיים.
למס הכנסה שלילי יש שתי תכליות, העולות משמו של החוק הרלוונטי ומדברי ההסבר שנלוו לו: האחת, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום שיעורי האבטלה. השנייה, צמצום פערים חברתיים וצמצום שיעורי העוני. ואכן, בשנים שלאחר תחילתה של התכנית הובאו נתונים על כך שהתכנית אכן מביאה לצמצום ולהקטנת שיעורי העוני, אף אם התכנית לא בהכרח השיגה את מטרתה הראשונה של צמצום שיעורי האבטלה.
אך בצד ההכרה בחשיבותו של מס הכנסה שלילי ככלי חשוב במאבק בשיעורי העוני, במשך השנים עלתה ביקורת רבה על אופן יישומה של תכנית מס הכנסה שלילי, ונטען כי מיצוי הזכאות הוא נמוך מאוד, ולמעשה מרבית הזכאים למס הכנסה שלילי אינם מממשים את הזכאות. לכך נמנו מספר סיבות, כמו אי מודעות לזכאות או לאופן שבו יש להגיש את התביעה, התניית הזכאות בדיווחי המעסיק, ועוד.
בצד הביקורת הפרוצדוראלית כנגד אופן יישום התכנית, עלו כנגד התכנית גם טענות מהותיות. אחת מהטענות הללו נוגעת להתחשבות בהכנסות בן/בת הזוג. בהקשר זה נטען כי מאחר ומס הכנסה שלילי הוא חלק מדיני המיסים, ולא חלק מהחקיקה הסוציאלית, הרי שאמורים לחול לגביו אותם ההסדרים החלים על מיסוי בני זוג במס הכנסה, אשר לפיהם ניתן למסות בנפרד כל אחד מבני הזוג אם לא מדובר בהכנסות התלויות זו בזו.
מבוא
הצגת הדין – מס הכנסה שלילי
המענקים לעצמאיים ולבעלי שליטה במשבר הקורונה
משפט משווה
ניתוח
מס הכנסה שלילי ועיקרון השוויון
ביקורת מהותית
ביקורת פרוצדוראלית
הצעה – תשלום אוטומטי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
