במסגרת מלחמת ששת הימים בשנת 1967 תפס צה"ל את חבלי הארץ ביהודה ושומרון, וחבלי ארץ נוספים המכונים כולם בחקיקה - ה"אזור". למרות חלוף השנים מאז יהודה ושומרון נמצאים תחת שליטה ישראלית, עד כה נמנעה מדינת ישראל מלהחיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, למרות שהנושא עולה לכותרת מעת לעת, ואף בעת האחרונה ממש. בהיעדר החלה של הריבונות, ההגדרה המשפטית של יהודה ושומרון היא, על פי המשפט הבינלאומי, כשטח הנתון לתפיסה לוחמתית, ובהתאם חלים עליו כללים מהמשפט הבינלאומי החלים על שטחים שכאלה. ואכן, עד היום הסמכות ביהודה ושומרון נתונה למפקד הצבאי באזור, אשר מעת לעת עוסק גם בתיקוני ועדכוני חקיקה בנושאים שונים, בכפוף להגבלות במשפט הבינלאומי על חקיקת המפקד הצבאי בשטחים הנתונים לתפיסה לוחמתית.
אולם למרות שמדינת ישראל לא החילה את ריבונותה על יהודה ושומרון, ולמרות שמרבית העניינים מנוהלים ומוסדרים על ידי המפקד הצבאי באזור, נראה כי בכל הנוגע לדיני המס מדינת ישראל מחילה את דיני המס ככתבם וכלשונם גם ביהודה ושומרון, והיא רואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל לכל הפחות בקשר לדיני המס. החלת דיני המס ביהודה ושומרון נעשתה בפקודת מס הכנסה[1], בחוק מס ערך מוסף[2] ובחוק מיסוי מקרקעין[3], שבו אתמקד בעבודה זו.
מבוא
עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון
מיסוי מקרקעין ביהודה ושומרון
תיקון מס' 87 לחוק מיסוי מקרקעין
משפט משווה
דיון בעד ונגד הגישה הפרסונאלית
הגישה הפרסונאלית לגבי מס ערך מוסף
דיון ומסקנות
חוסר הקוהרנטיות בין חוק מיסוי מקרקעין לבין חוקי מס אחרים
חוסר הקוהרנטיות בתוך חוק מיסוי מקרקעין עצמו
סיכום
