שאלה א
הנדסת מכונות היא משלח ידו של אמיר אך הכנסתו היא ממכירת המכוניות, קרי מעסק. בשני המקרים מדובר בהכנסה שמקורה בסע' 2(1) לפקודה.
הכנסה בסך 170,000 ₪ בגין מכירת המכונית מהווה הכנסה מעסק עפ"י סע' 2(1) לפקודה החייבת במס פירותי.
משכורתה של שולה בסך 10,000 ₪ - סע' 17 לפק' לא מציין במפורש כי שכ"ע של עובד מותר בניכוי, אך ההנחה היא שעבודתו של עובד מייצרת הכנסה למעביד.
הקדמת המשכורות לשולה – חיוב המס של אמיר הוא חיוב שנתי. אין כל הבדל אם אמיר נתן לשולה את המשכורות לשעורין במשך 5 חודשים, או בתשלום אחד. לכן מאחר וההטבה ניתנה בתחילת השנה (בינואר ) ומדובר באותה שנת מס, אמיר יכול לנכות הוצאה זו כהוצאה פרותית.
מתן הלוואה לשולה ע"ס 50,000 ₪ - הלוואה ללא ריבית היא הכנסה שעל העובד לשלם עליה מס.[1] בדר"כ תקבול אשר העובד משלם עליו מס מוכר כהוצאה פרותית אצל המעביד, למעט כאשר ההוצאה לא עמדה במבחן של סעיף 30 לפקודה או אם נאסרה במפורש בניכוי. [2] אמיר יוכל לנכות הוצאה זו עפ"י סע' 17(1) לפקודה.
שאלה ב
מכירת מכונית לרן בהנחה של 100,000 ₪ - בעניין זה חל סע' 85 א(2) לפקודה – מלאי שהועבר בתמורה לא מלאה, ולכן יחוייב רן במס על פי ערך השוק של הרכב. יחד עם זאת, הלכה למעשה שלם רן 100,000 ₪ עבור פרסום. השאלה האם הוצאה זו היא פירותית או הונית. התשובה לכך תלויה במהות הפרסום. אם הפרסום נועד לשמש את העסק בייצור ההכנסה השוטפת, יוכל אמיר מדובר בהוצאה פרותית. אך אם הפרסום נועד למתג לעסקו של אמיר נכס חדש, יראו בהוצאה הנ"ל הוצאה הונית. [1]
שימוש ברכב תמורת 20,000 ₪ - לכאורה הרכב שהיה עד כה מלאי בעסק, משנה יעודו והופך ממלאי לנכס הון ולכן אמור לחול סע' 85א(1) לפקודה, המחייב את אמיר לשלם מס על ערכו הממשי של הרכב. מהתמורה שהתקבלה מההשכרה יוכל לקזז רק את החלק השנתי היחסי של ההוצאה ההונית של עלות הרכב. לחילופין, יטען אמיר כי חלה בעניין הלכת משולם [2] ולכן מדובר בהוצאה פרותית.
