הסכם פוליטי הוא הסכם העוסק במדיניות השלטון, והוא יכול לכלול בתוכו מגוון רחב של הסכמים: הסכמים בין מפלגות, בשלטון המרכזי או בשלטון המקומי; הסכמים אישיים בין פוליטיקאים; הסכמים בין סיעות בתוך מפלגות, ועוד.
בפסיקה ובספרות נדונה השאלה, מהו הדין החל על הסכמים פוליטיים, והאם בכלל מדובר בהסכמים שהם "שפיטים", כלומר, הסכמים שניתן להביא אותם בפני בית המשפט. למרות העיסוק רב השנים בשאלות אלה, נראה כי עד היום אין תשובה ברורה וחד-משמעית בשאלות אלה, וחילוקי הדעות בעניין הם רבים וקיצוניים. ישנם כאלו הסבורים כי הסכמים פוליטיים הם הסכמים שאינם שפיטים, אין להחיל עליהם לא את כללי המשפט הציבורי והמנהלי ולא את כללי המשפט הפרטי ודיני החוזים ה"רגילים"; ישנם כאלו הסבורים כי על הסכמים פוליטיים יחולו כללי המשפט הציבורי והמנהלי, אך לא המשפט הפרטי; ישנם כאלו הסבורים כי הסכמים פוליטיים הם כהסכמים "רגילים" לכל דבר ועניין, ודיני החוזים ה"רגילים" יחולו עליהם במלואם, אף אם דיני החוזים עצמם יכולים להוביל למסקנה כי ההסכם הפוליטי בטל בשל היותו נוגד את תקנת הציבור.
המשותף לכל הדעות הללו, עליהן אעמוד להלן בהרחבה, הוא כי מדובר בדעות קיצוניות, המכריעות באופן גורף לגבי כל ההסכמים הפוליטיים המוגדרים ככאלה. חילוקי הדעות בקשר לדין החל על הסכמים פוליטיים נובעים ממחלוקת עמוקה יותר, ובשאלה האם הצדדים להסכם הפוליטי התכוונו ליצור ביניהם יחסים מחייבים, ואם כן, איזה דין התכוונו כי יחול עליהם.
מבוא
הסכמים פוליטיים
תחולת המשפט המנהלי והציבורי
הסכם הנוגד את תקנת הציבור
החובה לפרסם הסכמים פוליטיים
הגישה השוללת את תחולת המשפט הציבורי
תחולת דיני החוזים
דיון ומסקנות
חוזה הנוגד את תקנת הציבור – אין סעד של אכיפה?
הצעה – חוזה למראית עין ב"סימולציה יחסית"
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
