בעבודה אדון בפרסום סמוי המבוצע על ידי ידוענים ברשתות החברתיות. אדון במאפיינים הייחודיים שלו, ביחס לפרסומים סמויים אחרים, ובאופן שבו יש לדעתי להסדיר את הנושא בהסדרה עתידית וייעודית הנדרשת בנושא זה. הפרסום הסמוי לובש צורות שונות, שהמשותף להן הוא שהאדם הסביר שאליו מופנה הפרסום הסמוי איננו יודע כי מדובר בפרסומת וכי עומדת מאחוריה פירמה מסחרית. תופעת הפרסום הסמוי מוכרת במשפט הישראלי, כמו גם במדינות אחרות, כבר שנים רבות, והמחוקק הישראלי הסדיר היבטים שונים שלו. כך למשל נקבעו הוראות סטטוטוריות האוסרות על פרסום סמוי בגופי התקשורת הממוסדים כמו ערוצי הטלוויזיה והרדיו. דיני הגנת הצרכן קובעים גם הם איסור כללי על פרסום סמוי, המוגדר כפרסום שיש בו הטעיה צרכנית, ובשנים האחרונות אף היה ניסיון להרחיב בחקיקה את הסדרת הפרסום הסמוי במסגרת דיני הגנת הצרכן. החקיקה הקיימת איננה עוסקת באופן ישיר בפרסום סמוי המבוצע על ידי ידוענים ברשתות החברתיות, והתוצאה היא כי פרסומים שכאלה צריכים להיבחן על פי הדין הקיים.
בעבודה אבקש לטעון כי נושא הפרסום הסמוי המבוצע על ידי ידוענים ברשתות החברתיות דורש הסדרה ייעודית, ולא ניתן להסתפק בחקיקה הקיימת. זאת משום שלפרסום הסמוי המבוצע על ידי ידוענים ברשתות החברתיות יש מאפיינים ייחודיים, שבחלקם דומים לפרסום סמוי הנעשה בגופי התקשורת הממוסדים ובחלקם שונים מהם. אטען גם כי התכליות לאיסור על פרסום סמוי בגופי התקשורת הממוסדים, העומדות בבסיס ההוראות הסטטוטוריות העוסקות בגופי התקשורת הממוסדים, אינן קיימות במלואן בפרסום סמוי הנעשה על ידי ידוענים ברשתות החברתיות.
מבוא
רקע כללי
שיקולים בעד ונגד הפרסום הסמוי
שיקולים בעד הפרסום הסמוי
שיקולים נגד הפרסום הסמוי
ההגבלות על פרסום סמוי בגופי תקשורת
דיני הגנת הצרכן
דרישת התמורה
משפט משווה
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
