ביום 27.02.2020 ניתן פסק דין חלקי בבג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס ואח' נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ואח'[1], שבו קבע בית המפשט העליון (מפי הנשיאה, כב' השופטת חיות)
כי הוראות הסדר הפונדקאות שקיים היום בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996[2], שמונעות מגברים יחידים ומבני זוג מאותו המין את הגישה אליו –
אינן חוקתיות. וזאת לאור העובדה שהן פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלה.
לפיכך, נדרשו המשיבות בעתירה (הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים והכנסת) להגיש לבית המשפט העליון הודעה מטעמן עד ליום 1.3.2021 ובה לעדכן האם הפגמים החוקתיים שבהם לוקה הסדר הפונדקאות הקיים תוקנו באמצעות הסדר אחר – שיוויוני והולם.
פסק דין חדש זה של בית המשפט העליון מייחד שתי סוגיות חשובות ומורכבות, אשר בהן דן המשפט הישראלי משך עשרות שנים: זכות להורות בדרך של פונדקאות וזכות לשוויון של הלהט"בים.
החל משנות ה- 70 של המאה ה- 20 אפשר הפיתוח הטכנולוגי בתחום הרפואה לבצע הפריה חוץ גופנית. כתוצאה מכך התאפשרה פונדקאות – כאשר אישה נושאת ברחמה עובר שאין לה כל קשר גנטי אליו, והיא עתידה למסור את התינוק שייוולד להוריו הביולוגיים אשר תרמו תאי רביה במסגרת התהליך.
1. מבוא
2. הרקע ההיסטורי לחקיקת חוק הפונדקאות והתפתחויות שלאחר חקיקתו בעניין זכאותם לפונדקאות של זוגות חד מיניים
3. קהילה הומו-לסבית בישראל - בין היסטוריה לסוציולוגיה
4. הומוסקסואליות כזהות - חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ושינוי הגישה מסובלנות לכבוד
5. זוגות חד מיניים וסוגיית הפונדקאות במשפט האמריקאי
6. סיכום
