שאלה 1
הסעדים שהתבקשו - סעדים הצהרתיים בדבר השותפות ובדבר הזכויות בה, וסעד כספי של 500,000 ₪. לחילופין, אם ייקבע שהצדדים אינם שותפים או שהשותפות ביניהם לא האריכה ימים, סעד כספי של שכר ראוי בסך 440,000 ₪. הסמכות העניינית הייתה אמורה להיות - לבית המשפט המחוזי, מאחר והכלל בתביעות בקניין רוחני הוא, בהתאם לסעיף 40(4) לחוק בתי המשפט, כי כאשר תביעה בענייני קניין רוחני כוללת סעד כספי וסעד שאינו כספי תהיה הסמכות לדון בכל התביעה לבית המשפט המחוזי. בהתאם לכך, במקרה הנדון צריך היה להיקבע כי הסמכות בתביעה כולה תהיה למחוזי.
שאלה 2
נקבע כי הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי. מאחר ולעמדתו של בית המשפט המחוזי, וגם העליון, הסכם לשיווק דלק איננו נחשב לתביעה במקרקעין, ונושא השכרת המקרקעין הוא רק תנאי נלווה להסכם בדבר שיווק הדלקים, ולכן התביעה לא נחשבת ל"שימוש במקרקעין" שהוא בסמכות השלום.
