שאלה מספר 1
הוא יכול להגיש את התביעה, בשתי העילות, בבית משפט בישראל. לפי תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי אם הוא נדרש להמציא את כתב הטענות אל מחוץ למדינה, כי בריטני לא נמצאת במדינה, הוא צריך להגיש בקשה לביהמ"ש ולקבל היתר. העילות להיתר המצאה לחו"ל קבועות בתקנה 166. אחת מהן היא כאשר התביעה היא בקשר לחוזה והחוזה הופר בתחום המדינה. למרות שעילה זו קיימת רק לגבי העילה של הפרת החוזה, הוא יכול לכלול בתובענה גם את העילה הנזיקית, כי עילה נוספת שבתקנה 166 היא כאשר האדם שמחוץ לתחום המדינה או בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו, שהיא העילה של הפרת חוזה בתחום המדינה (זאת בתנאי ששתי העילות נכללות בתובענה אחת).
שאלה מספר 2
בפסק דין שלמה נקבע כי היוזמה להגשת התביעה איננה חייבת לבוא מהתובע הייצוגי, אבל יש לבדוק את היוזמה להגשת התביעה היא בתום לב ולא מתוך רצון לפגוע במתחרים או שמדובר בתביעת סרק בשביל לסחוט כספים וכדומה. אבל בסופו של דבר מי שיצטרך להיות תובע מבחינה פורמאלית, לפי סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, חייב להיות אחד העובדים, או רשות ציבורית או ארגון שפועלים בנושא זכויות עובדים. הכלל שנקבע בסעיף 11 לחוק הוא שכל מי שנמנה על הקבוצה המוגדרת נכלל בתובענה הייצוגית אלא אם כן הודיע במפורש על רצונו שלא להיכלל. החריג נקבע בסעיף 12, בנסיבות מיוחדות רשאי ביהמ"ש לקבוע ההיפך – שרק מי שהודיע שברצונו להיות מיוצג יהיה חלק מהקבוצה.
שאלה מספר 3
אמיר יוכל להגיש בקשה לסילוק על הסף, בטענה להיעדר יריבות לפי תקנה 43 ובהתאם לפסק דין חסן, והוא יוכל גם להגיש הודעת צד ג', בהתאם לתקנה 22. לגבי הודעת צד ג', נקבע בתקנה כי אפשר להגיש רק מתי שהנתבע זכאי להשתתפות או לשיפוי או לביצוע פעולה מצד ג', וזה לא מתקיים בעניינינו כי היצרנים לא חייבים כלום לאמיר, או כאשר יש קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו לבין הצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה. ניתן לטעון לכאן ולכאן.
