הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (להלן: הצ"ח הנ"ל) מדגישה בדברי ההסבר להצעה את אופייה הקודיפקטיבי. " הצעת חוק דיני ממונות נועדה להוות קודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. אין היא אך צירוף של מספר חוקים בתחומי המשפט האזרחי; אין היא "קונפדרציה" של הוראות עצמאיות. הצעת החוק תוכננה, גובשה ונוסחה כקודקס אזרחי. היא שואפת להסדיר באופן שלם ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי, בלי להשאיר בו במתכוון תחומים בלתי מוסדרים. היא מהווה "פדרציה" של הסדרים, אשר בינם לבין עצמם קיימים יחסים הדוקים, המונחים על ידי מדיניות כוללת. " [1] (ההדגשות של הח"מ).
עניינה של עבודה זו היא נסון לבחון, האם הצ"ח דיני ממונות, אכן מקיימת את מטרתה המוצהרת הנ"ל. עניין זה יבחן בתחום אחד של החקיקה המוסדר בהצ"ח הנ"ל, הוא תחום חסינות עובדי הציבור. העבודה תנסה לברר האם הצ"ח הנ"ל מסדירה את התחום של חסינות עובד ציבור באופן שלם, והאם בהסדרים הקבועים בהצ"ח, המתייחסים לעניין החסינות הנ"ל, יש מענה מלא ומושלם, לסוגיות החסרות היום בחקיקה.
שאלת חסינות עובדי ציבור מתעוררת במקרים רבים ושונים. כך למשל בעניין פלונית [2] דובר בתובעת שהייתה אחת משתי אחיות שאומצו עם לידתן. משנפטר קרוב משפחתן ונעשה ניסיון לאתר את היורשים, מסרו רשויות האימוץ רק את שמה של אחת האחיות. אחות זו קבלה את כל הירושה. אחותה שדבר הירושה נודע לה רק בדיעבד, ורק לאחר העברת הירושה לאחותה, תבעה את מחצית הירושה מהמדינה בטענה שרשלנותן של רשויות האימוץ היא שגרמה לה להפסיד את ירושתה. האם יכולה הייתה התובעת לתבוע באופן אישי את פקיד האימוץ שהתרשל, ומסר לרשם הירושות רק את שמה של אחותה?
מבוא
חלק ראשון: הצ"ח דיני ממונות
החקיקה בישראל – היבט היסטורי
הקודקס
האם החקיקה הישראלית החדשה מהווה קודקס?
מטרת חקיקת הצ"ח דיני ממונות
מטרת הקודקס עפ"י הצ"ח דיני ממונות
חלק שני: חסינות עובדי ציבור
כללי
ההצדקה למתן חסינות לעובד ציבור
הדין הקיים
המבחנים למתן החסינות
חלק שלישי: עובדי ציבור – מקרים מיוחדים
חסינות שופט
האצלת סמכויות של עובדי ציבור לגורמים פרטיים
סיכום ומסקנות : הצ"ח דיני ממונות – בחינה בקורתית
מקורות
