מבוא
בשנים האחרונות עולה כמות העלאת הטענה לגבי הגנת אי-השפיות במשפט הפלילי, במקביל לכך חל גידול משמעותי בעבריינות נשים במדינת ישראל. בעת בחירת נושא המחקר התעניינתי בהתייחסות העבריינות הנשית אל טענת הגנת אי-השפיות במשפטן של נשים אלו, והאם בית המשפט נוטה לקבל את הטענה שהועלתה על ידי נשים, וזאת על ידי מחקר איכותני, בצורת ניתוח טקסטואלי של שישה פסקי דין בהם נטענה טענת אי השפיות במשפט הפלילי, בשלושה מדובר בנאשמות (נשים), ובשלושה האחרים מדובר בנאשמים (גברים). תחילה סקרתי את הספרות בנושא אי-השפיות, החל מכללי מקונטן ועד לגישה העכשווית במשפט הישראלי, לאחר מכן סקרתי את הגישות הגישות והתיאוריות אשר עוסקות בפשיעה ומגדר, בפרק השלישי, נעשה המחקר האיכותני, דיון ומסקנות.
רקע תאורטי וסקירת ספרות
מהי ״מחלת נפש״? (משמעות המונח בכללי מקנוטן)
כדי להשיב על השאלה אלו מצבים נפשיים כלולים בביטוי ״מחלת נפש״ יש לברר מהי הגדרת מחלת נפש, וכן אילו הם ההפרעות הנפשיות שלגביהם נפסק בפירוש שאינם בכלל ״מחלה״ ומה הטעם לכך. ראשית נתחיל בכללי מקנוטן, לאחר מכן ומבדיקת פסיקת בית המשפט העליון בנושא זה מעלה כי מצבים של נוירוזה ופסיכופתיה לא הוכרו כ״מחלה״ (אנטונובסקי, 2005). הצד המשותף למצבים אלה הוא שעל אף קיום ההפרעה הנפשית אין החולה מנותק מן המציאות, אין פגיעה חמורה בכושר תפיסת המציאות (reality testing) ואין פגיעה ניכרת בכושר השיפוט (אלמגור, 2002).
א. מבוא
ב. רקע תאורטי וסקירת ספרות
1. מהי ״מחלת נפש״? (משמעות המונח בכללי מקנוטן)
א. כללי מקונטן
ב. מקרים שאינם "מחלת נפש"
2. הפרעות נוירוטיות
3. אי-שפיות בבית המשפט הישראלי
4.תיאוריות בקרמינולוגיה, פשיעה ומגדר
ג. מתודולוגיה
ד. ממצאים
א. נשים
1. ע"פ 01/3071 אידה מאירוב נגד מדינת ישראל
2. ע"פ 23716-09-11 רות לייטנר נגד מדינת ישראל
3. תפ"ח 1006-09 מדינת ישראל נגד עדי בניטה
ב. גברים
1. ע"פ 05/8287 גורם בחרטזה נגד מדינת ישראל 16.2.2011
2. ערעור פלילי 02/8220 יריב ברוכים נגד מדינת ישראל 17.6.2004
3. ע"פ 09/9078- פלוני נגד מדינת ישראל 24.5.2011
ה. דיון וסיכום
ו. בבילוגרפיה
