אמינותה ומהימנותה של בדיקת הפוליגרף, כבדיקה מדעית אמפירית, שאינה תלויה במשתנים ושיש בה לתרום לחקר ה"אמת" וה "שקר", הייתה מאז ומתמיד שנויה במחלוקת, דבר שהייתה לו השפעה ישירה על קבלת ההחלטות באשר לשאלת קבילותה של הבדיקה במסגרת ההליכים משפטיים.
כפועל יוצא גם ששאלת קבילותה של הבדיקה כראייה במסגרת הליכים משפטיים, ובייחוד בהליכים הפליליים, הייתה נושא לדיון נרחב בישראל ובעולם, כאשר עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת מונתה וועדה משפטית ישראלית, בראשותו של השופט (כתוארו דאז) יצחק כהן, על מנת לבחון את ההיבטים השונים באשר לשאלת קבילותה של הבדיקה במסגרת ההליכים המשפטיים בישראל.
בין יתר העניינים שעלו במסגרת השאלה, האם נכון וראוי כי בדיקת הפוליגרף תשמש כראייה קבילה במסגרת המשפט הפלילי, הועלו טיעונים נגד קבילותה של הבדיקה, ביניהם; הצדקה מוסרית למנוע את השימוש בבדיקה כראייה, לאור הפגיעה הפוטנציאלית זכויות היסוד של הנאשם, וכן החשש כי תוצאות הבדיקה מושפעות מהגורם האנושי המתפעל את הבדיקה ללא פיקוח. מנגד, נטען כי הניסיון הרב שנצבר בתחום וכן המחקרים שבוצעו והצביעו על רמת דיוק גבוהה יחסית, יש בהם לחזק את אמינותה של הבדיקה כראייה ראויה במסגרת ההליך המשפטי.
מבוא
פוליגרף מהו?
הליך בדיקת הפוליגרף
אמינותה, מהימנותה ודיוקה של בדיקת הפוליגרף
קבילותה של בדיקת הפוליגרף במערכת במשפט הישראלית
במשפט האזרחי
במשפט הפלילי
שימוש בבדיקת פוליגרף בהליכי חקירה ומעצר בטרם הגשת כתב אישום
עיון מחדש בטיעונים בעד ונגד ובשאלת קבילותה של בדיקת הפוליגרף בהליכים פליליים
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית
