חלק 1
הפטר הוא מתן פטור מתשלום חובות של החייב. ההפטר ניתן לאחר שברור כי החייב איננו יכול לפרוע את חובותיו, ומתן ההפטר אמור לאפשר לחייב לשכוח מחובות העבר ולהעניק לו הזדמנות לפתוח בדרך כלכלית חדשה.
לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצל"פ, רשם ההוצל"פ רשאי לבקשת חייב ליתן צו הפוטר אותו מכל חובותיו בהתקיים כל התנאים הבאים: 1. סך חובותיו של החייב לרבות חובות שאינם בני הפטר אינו עולה על 800,000 ₪. 2. אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש למעט משכורת או הכנסה אחרת. 3. החייב עמד בצו התשלומים שהוצא לו ב-3 השנים שקדמו להגשת בקשת הפטר (אלא אם כן אי עמידה בצו תשלומים היא בשל הרעה ממשית שאיננה בחוסר תו"ל או בנסיבות חריגות). 4. החייב הוא מוגבל באמצעים ונחשב ככזה ב-4 השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.
חלק 2
הוצאה לפועל מן היושר מתייחסת להליך שבו בית המשפט ממנה כונס נכסים כסעד עיקרי ולא רק כסעד זמני. הליך זה היה קבוע בתקנה 388 לתקסד"א הישנות, ובתקנה 111 לתקנות החדשות. הליך זה יוצר לכאורה כפילות, שכן ממילא ניתן למנות כונס נכסים לביצוע פסק דין גם על ידי רשם ההוצל"פ ובמסגרת הליכי ההוצל"פ. אולם לפי הפסיקה, הליך זה מתקיים בשעה שהליכי הוצאה לפועל הרגילים אינם אפקטיביים. דוגמה אחת למקרה שבו יש לעשות שימוש בהוצאה לפועל מן היושר היא למשל כאשר אדם התקשר בחוזה לרכישת מגרש על לא רשם את הזכויות על שמו. במקרה שכזה הליכי הוצל"פ רגילים לא יהיו אפקטיביים, כי הוא לא צריך לרשום עיקול על המגרש אלא לבצע העברת זכויות מלאה. דוגמה נוספת היא למשל כאשר הסעד שמתבקש הוא סעד מסובך שמצריך פיקוח הדוק של בית המשפט על הביצוע, ועל כן הליכי ההוצאה לפועל הרגילים אינם אפקטיביים, ויש צורך במינוי כונס נכסים מטעם בית המשפט שבית המשפט יכול לפקח עליו.
