שאלה מספר 1
משכנתא היא משכון של מקרקעין (סעיף 4 לחוק המקרקעין). ניתן לרשום משכנתא רק על זכויות קנייניות, כמו זכות בעלות רשומה על המקרקעין. אם לא מדובר בזכות קניינית, אלא בזכות אובליגטורית, אפשר לרשום משכון, כי זכות חוזית היא כמו זכות במיטלטלין שניתן לרשום עליה משכון בלבד.
הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף זה קובע כי בקשה לביצוע משכנתא או משכון על דירת מגורים לא תוגש אלא אם חלפו שבעה חודשים מהמועד לתשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, אם נקבע בהסכם ההלוואה כי החוב ייפרע בתשלומים, ואם לא נקבעו תשלומים, במלאת שבעה חודשים מהמועד שבו היה אמור החייב לפרוע את החוב.
שאלה מספר 2
לפי סעיף 20 לחוק חדלות פירעון: איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה, או התניית ביצוע פעולות אלה באישור ביהמ"ש; מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים כנגד התאגיד. אם ניתן סעד זמני שכזה – ימנה ביהמ"ש נאמן זמני, רשאי ביהמ"ש להחיל את ההוראות לעניין הפעלת התאגיד, ויראו את מועד מתן הסעד הזמני לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
שאלה מספר 3
הראשון, ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים (סעיף 219). השני, ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה (סעיף 220). השלישי, ביטול פעולה להברחת נכסים (סעיף 221). ההבדלים: במקרה הראשון, נדרש כי תהיה פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני הצו לפתיחת הליכים, וכאשר מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת ההליכים ולגבי נושה שהוא קרוב שנה לפני הבקשה, וכי במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון, וכי בשל הפעולה ייפרע לנושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לפי סדר הפירעון.
