אי יושר אקדמי היא תופעה נרחבת אשר יכולה להביא לפגיעה במערכת ההוראה האקדמית. כלל המוסדות להשכלה גבוהה אוסרות על הונאה אקדמית, ותקנוניהם קובעים עונשים חמורים לכל העושה עבירה. אף אל פי כן, סטודנטים מתעלמים מן איסור זה ומרביתם מתייחסים אל הונאה אקדמית כאורח חיים מובן מאליו. המוסדות האקדמיים מצדם אינם מנסים למנוע את האיסורים או לחליפין לייצר מדיניות העשויה להוביל להגשמת מטרה זו. סוגיה זו מעסיקה אנשי מקצוע רבים ומשאבים רבים מושקעים בהבנת סוגיה זו וכן במציאת פתרונות אפשריים למיגורה. בן היתר, אנשי מקצוע עסוקים בשאלה מה הם יכולים לעשות בנידון וכן מה מביא סטודנטים לנהוג באי יושר אקדמי.
סקירה זו דנה בספרות הקיימת בנושא אי יושר אקדמי והסוגיות הערכיות שהיא מעוררת. בנוסף הסקירה מציעה גורמים אפשריים המובילים להתנהגות זו על מנת להבין את התופעה לעומק, וכן אפשרויות למיגור התופעה. כמו כן הסקירה מתייחסת להונאה אקדמית באופן כללי וכן לנושא העתקות והתנהלות של יושרה אקדמית בבחינות והגשת עבודות. מושג העתקות כולל ספקטרום רחב הנע בין גניבה ספרותית חלקית ועד להעתקת עבודות ובזמן בחינות באמצעים שונים.
סקירת ספרות:
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נחשבת למעצמה מדעית במישור הבינלאומי ובמעמדה הלאומית נתפסת כמסגרת אשר מאפשרת להגשים חלומות של רבים לרכישת השכלה גבוהה ובעקבות כך גם להגברת יוקרה חברתית. על משמעותה של הכלה גבוהה לחברה ניתן ללמוד משורה של פרסומים, נתוני אבטלה מצביעים על כך ששיעור המובטלים קטן ככל שמתרחבת ההשכלה, בעלי השכלה של 16 שנות לימוד מהווים רק שמינית משיעור המובטלים של ישראל בהשוואה לאלה שהשכלתם פחותה (וולנסקי , 2005) על כן החשיבות הכרוכה ברכישת השכלה גבוהה הינה בעלת משמעויות פוסט אקדמיות.
