המבוא והקשרו
על אהוד מנור נכתב כי נחשב לבכיר הפזמונאים בארץ וכמי שהטביע חותם על הזמר העברי (פלאות, אתר אישי) .על שמו רשומים באקו"ם למעלה מאלפיים יצירות שכתב או תרגם ולהם יותר מ-7000 ביצועים.כאדם וכמורה בארץ ישראל, שיריו ופזמוניו של אהוד מנור מסמלים עבורי חותם של "ישראליות". מתחילת דרכי בהוראה ובימים אלה הנני מלמדת בבית ספר הקרוי על שם אהוד מנור. בהיותי אחראית על כתיבת והובלת יחידת הוראה ייחודית בית ספרית העוסקת באהוד מנור; חקרתי את פרטי הביוגרפיה שלו, התוודעתי ונחשפתי לרבות מיצירותיו. בית ספרי, בית ספר לאמנויות ומדעים חרט על דגלו ליצור תחושת שייכות ערכית ותרבותית לעם ולמדינה דרך מורשתו היצירתית של אהוד מנור. בהמנון בית הספר נכתב כי אנו "גאים לשאת את שמו". שיריו הינם חלק בלתי נפרד מהווי בית הספר כפי שהפכו לחלק מפס הקול של חיינו כישראלים. לתחושתי, החוויות האישיות שחולק מנור בשיריו יכולות "לגעת" בכל אחד ואחת, ולכן לא היתה קלה עבורי הבחירה אילו יצירות ראויות שאנחיל ואלמד את הדור הצעיר. בעת כתיבת יחידת ההוראה נתקלתי בכתבה שהתפרסמה באתר YNET בה התברר לי כי טרם מותו של אהוד מנור כלל לא נכללו שיריו בתכנית הלימודים של משרד החינוך. אחת מן הסיבות לכך היתה עובדת היותו מוגדר על ידי משרד החינוך כ"פזמונאי" ולא כ"משורר". תגובתי כאשת חינוך לממצא זה היתה אכזבה גדולה וגם פליאה.
המבוא והקשרו
סקירת הספרות העיונית
הסגנון והלשון כהיבט בפרשנות הטקסט הספרותי
פזמון ופזמונאות
שיר קנוני ושיר פופולארי
דוגמות יוצרים פופולאריים שנחקרו
אהוד מנור
על האיש והיוצר אהוד מנור
דברים שנאמרו על מנור ועל יצירתו- ראיונות ומאמרים
מטרת המחקר
מתודולוגיה
שיטת המחקר
הקורפוס ושיטת איסופו
מאפייני סגנון הכתיבה של אהוד מנור: ניתוח, דיון ופרשנות (בהדגמות מייצגות)
הטקסטים המנותחים
טקסטים משנות ה-70 וראשית ה-80 של המאה ה-20
מות הפרפר- 1968
הבלון שלי- 1973
סיכום ביניים
ימי בנימינה- 1975
ילדותי השנייה- 1985
טקסטים משנות ה-80 של המאה ה-20 ועד תחילת העשור הראשון של המאה ה-21
כשהשיר ייגמר - 1996 (מילים: אהוד מנור, לחן: רמי ברזל)
קרבת אלוהים- 1997
אני שייך- 2005
דברי סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
