הקדמה
בעבודתי זו, בחרתי לנתח את הבלדה "העלמה", אשר נלמדה בכיתה, ואת הבלדה "בלדה לחובש", אותה ניתחתי בעצמי. בנוף לניתוח של כל בלדה בפני עצמה אערוך השוואה בין שתיהן, על המאפיינים הדומים והשונים בהן.
הבלדה "העלמה" נכתבה על ידי נתן אלתרמן והתפרסה בספר שיריו הרביעי, "עיר היונה", שהתפרסם בשנת 1957. הבלדה הינה חלק מהמחזור השני בחלקו השני של הספר, מחזור "חוט השני", הכולל בתוכו שירי אהבה. מעניין לציין כי זהו השיר השלישי שאלתרמן כותב העונה לשם "העלמה". שני השירים הראשונים העונים לשם זה נכתבו במחצית הראשונה של שנות הארבעים של המאה העשרים, ונגנזו טרם פרסומם.
הבלדה "בלדה לחובש" נכתבה על ידי דן אלמגור בשנת 1956. השיר הולחן בשנת 1968 לאחר מלחמת ששת הימים על ידי אפי נצר, ובוצע על ידי יהורם גאון. השיר זכה להצלחה רבה, ואף זכה בפסטיבל הזמן והפזמון העברי לשנת 1969.
השיר, בן ששת הבתים, מתאר אירוע פשטות, לכאורה, ובו עלמה היושבת בשקט ("דֹם טוותה העלמה בפלך") וטווה בגד. בכל בית, משתנה סוג החוט בו משתמשת העלמה לטוויה, ומשתנה מושא הטוויה, עד לסופו של השיר, בו אנו מגלים למי מיועד הבגד אותו טוותה. השיר עוסק בנושא חומרי, ואין בו אזכור של תופעות על טבעיות.
היסוד הדרמטי – עלילתי בבלדה עוסק בעצם טווית הבגד על ידי העלמה, ובדמויות שעולות בשיר וטוענות כי הבד הנטווה מיועד להן.
