"הכול כאן מוכר, רק רובד של שרכים צמח על הכתלים"
ברומן "תור הפלאות" מאת אהרון אפלפלד ישנם שני חלקים. בחלק הראשון מסופר על משפחה יהודית-אוסטרית המורכבת מאב סופר יהודי-אוסטרי מצליח, אימא שעסוקה בפעילויות פילנטרופיות ומברונו הנער, ששוקד על לימודיו. מדובר במשפחה בורגנית עשירה למדי, משכילה, שלא מראה את סימני יהדותה על מנת להתערות בחברה האוסטרית, דוברת גרמנית שוטפת ובקיאה בתרבות הגרמנית ואף מפגינה בוז וסלידה כלפי יהודים עם סממנים "גלותיים" כמו יהודי מזרח אירופה שלובשים לבוש מסורתי ומקפידים על הלכות הדת. משפחתו מתארת מגמה של יהודים מתבוללים שלא מעוניינת שיזהו אותם עם יהודי מזרחי אירופה, מעין אוטו-אנטישמיות. עם זאת, במהלך עליית הנאצים לשלטון, מגלים גם היהודים המתבוללים שבעיני הנאצים והעם הגרמני-אוסטרי אין הבדל בינם ליהודי מזרח אירופה. החלק הראשון של הרומן מתאר את קורותיהם שנים אחדות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מעיניו של ברונו, הנער בן ה-12, בגוף ראשון, ואילו חלקו השני של הרומן, הקצר יותר מן הראשון, מתאר את מסעו של ברונו חזרה לאוסטריה מירושלים, הפעם הוא סופר בן כ-40 (כמו אביו בחלק הראשון), ב-1955. הקפיצה הזו בזמנים מדלגת על קרות השואה עצמה (בסוף החלק הראשון הם נוסעים ברכבת למחנות השמדה) והיא נובעת מדעתו של אפלפלד בזמן כתיבת הרומן כי אין מילים לתאר את התופת עצמה.
נתייחס לשני הפרקים הראשונים בכל חלק. בפרק הראשון בחלקו הראשון של הסיפור מתוארת היזכרות המספר בנסיעתם שלו ושל אמו חזרה מבית מרגוע כפרי, ברכבת האקספרס, שנעצרת באמצע שום-מקום לצורך רישום היהודים שעליה.
