עבודה זו מבקשת לבחון את הבנייתו של זיכרון השואה בספרות המיועדת לילדים ולבני נוער אשר נכתבה . שדה המחקר כולל שישה סיפורים העוסקים בשואה שנועדו לילדים צעירים ולגיל הרך וכן שישה סיפורים המיועדים לבני נוער, ויצאו בישראל בין השנים 1981-2017.
גל (2008) מגדירה את "הזיכרון הקולקטיבי":
"כדרך שבה חברה מטפלת בעברה, משנה את המבט שלה עליו ולשה אותו לישה חדשה, כדי להבליט את הייחוד שלה כחברה ולתת משמעות לקיומה". ההיסטוריה לעומת הזיכרון הקולקטיבי הוא שההיסטוריה מנסה להבין את העבר – הזיכרון הקולקטיבי מטפל בסמלים, כמו בגיבורים, ובמשמעויות המוענקות לאירועים שקרו. בעוד שהעובדות בדרך כלל לא משתנות, הזיכרון הקולקטיבי משתנה, כי הדגשים משתנים, בהתאם לצרכיה של החברה באותו שלב" (גל, 2008, עמ' 14).
גם האלבווקס (Halbwachs, 1992) עוסק בזיכרון הקולקטיבי שמתעצב על ידי קבוצות שונות בחברה תוך כדי עיבוד סלקטיבי של האירועים ההיסטוריים והתאמתם לשיח הציבורי ולצרכי החברה. לטענתו, הזיכרון הקולקטיבי הוא פונקציונאלי ומשתנה והוא מייצג את האידיאולוגיה העכשווית של קהילה יותר מאשר את עברה. בין היתר, מגויס הזיכרון הקולקטיבי לעיצוב הזהויות הקולקטיביות. הזיכרון הקולקטיבי מתגלם במערכת של ציונים וכלים שהחברה מכוננת ומשמרת לא רק בתודעה ובשיח אלא גם בממדים של מרחב וזמן.
זנדברג (2008) טוען כי בבסיס המושג 'זיכרון קולקטיבי' ניצבת ההנחה כי כל קבוצה מפתחת זיכרון של עברה, המדגיש את ייחודה ומאפשר לה את שימור הדימוי העצמי והעברתו בתוך הקבוצה לאורך זמן. זיכרון קולקטיבי אינו מעיד דווקא על עבר משותף אלא על עבר שנזכר בקבוצה, במסגרת הקהילה.
מבוא
רקע תיאורטי
זיכרון קולקטיבי של השואה
ספרות ילדים
ספרות ילדים כמשקפת ערכים
ספרות הילדים בישראל
ייצוג השואה בספרות ילדים
מתודולוגיה
שיטת המחקר
שדה המחקר
כלי המחקר
ממצאים
נקודת התצפית בסיפורים
הצגת הסבל, המוות והזוועות
היחס לארץ המוצא
נקודת הזמן והמסר הלאומי
דיון ומסקנות
רשימת מקורות
נספחים
