בעבודה זו ברצוני לבחון את האופן בו השתנה עיצוב דמותה של "הרווקה" בספרות, בהשוואה בין הרומן של המאה ה-19 לרומן של המאה ה-21 , תוך מטרה לעמוד על ההבדלים בין המוסכמות בתקופות השונות והאופן בו מוסכמות אלה הנוגעים למושג "הרווקות" ולמושג "הנישואין" מצאו את ביטויים בספרות התקופה.
מקרה המבחן שלי בעבודה זו הינה הרומנים "גאווה ודעה קדומה" (1813) ו"אמה" (1815) כמקרה מבחן מעניין לעיצוב דמות הרווקה ברומנים של מי שנשארה רווקה כל ימי חייה, ג'יין אוסטן, שהאופן בו עיצבה את דמות הרווקה ואת הקונפליקטים הנסבים סביב "הרווקות" וה"נישואין, היוו השראה ליוצרים, ובעיקר ליוצרות, מאות רבות אחרי שכתבה רומנים קאנוניים אלה, אל מול הרומן "סוזנה הבוכייה" (1999) מאת אלונה קמחי, אשר מציג גם הוא את דמות הרווקה בגילומה של סוזנה הנוירוטית, ודן גם הוא בשאלת הנשיות, הזוגיות והנישואין.
שאלת המחקר שלי בעבודה זו הינה: כיצד השתנה עיצוב דמות הרווקה בין הרומן של המאה ה-19 לרומן של המאה ה-21 כפי שבא לידי ביטוי ברומנים "אמה" ו"גאווה ודעה קדומה" בהשוואה ל"סוזנה הבוכייה"?
בפרק הראשון אציג סקירת ספרות הנוגעת לתופעת הרווקות בכלל ולתופעת הרווקות כפי שמוצגת בספרות לאורך השנים בכלל, בפרק השני אנתח את הרומנים של ג'יין אוסטן- "אמה" ו"גאווה ודעה קדומה", תוך שאני משווה בין עיצוב דמותה של אליזבט בנט לדמותה של אמה, ובפרק השלישי אדון בדמותה של סוזנה ב"סוזנה הבוכייה" תוך השוואה לדמויותיה של אוסטן.
מבוא
פרק ראשון- סקירת ספרות
מושג הרווקות
דמות הרווקה בספרות
פרק שני: דמות הרווקה ברומנים של ג'יין אוסטן- "גאווה ודעה קדומה" ו"אמה"
ג'יין אוסטן: רקע
אליזבט בנט- דמות הרווקה ברומן "גאווה ודעה קדומה"
אמה וודהאוס- דמות הרווקה ברומן "אמה"
פרק שלישי: דמות הרווקה ברומן "סוזנה הבוכיה" מאת אלונה קמחי
3.1 בין סוזנה רבין לאליזבט בנט
3.2 בין סוזנה רבין לאמה וודהאוס
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
