בעבודה זו ברצוני לנתח את דמותו של הפקיד הפטרבורגי בסיפור "האדרת" לגוגול לעומת הפקיד הפטרבורגי ברומן "אנשים עלובים" מאת דוסטויבסקי.
הסיפור "האדרת" ראה אור בשנת 1842 והוא מגולל את סיפורו של אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין, פקיד ממשלה, מעתיק מכתבים זוטר, יועץ טיטולארי שכל מהותו בחלקו הראשון של הסיפור נעוצה בעבודת ההעתקה שהוא מבצע בה הוא משקיע את כל כולו, ואליה הוא מתמסר- ומלבדה אין לו דבר בעולם והוא אינו נותן את דעתו על כל המתרחש מסביב לו. אקאקי, זוכה ליחס משפיל ומזלזל מן הסובבים אותו בשל מעמדו הנמוך ואופיו המשונה הנוטה להסתגרות, ואף מן המספר עצמו- אשר גם הוא משמיץ את דמותו העלובה של אקאקי ואת אורחותיו באמירות הומוריסטיות וביקורתיות מלאות אירוניה. בקרב הפקיד העלוב, קטן הקומה, הקרח, העילג בשפתו, מתרחש שינוי כאשר נוכח הקור הפטרבורגי הוא מתוודע לכך שאין מנוס מכך שעליו לרכוש אדרת חדשה. כתוצאה מ"זעזוע" זה בעולמו, ממיר אקאקי את האובססיה שלו באשר למלאכת ההעתקה אל האדרת, חוסך ימים ולילות ומשקיע את כל מהותו בצבירת כסף מספיק לרכישת אדרת חדשה. כאשר הוא אכן מצליח בסופו של דבר לרכוש את האדרת, נראה לפתע שאדרת זו אכן עשויה להוביל לשינוי בעולמו הצר והמסוגר של הפקיד האפרורי- לראשונה מזה שנים רבות הוא יוצא מביתו בשעות הערב, מתרועע בחברת פקידים אחרים במסיבה עד לשעות הקטנות של הלילה, חש מאושר ואף מרגיש צורך להמיר את הליכו האיטית והאפרורית בריצה מהירה ומלאת לאט.
