בלה ברטוק היה מגדולי המלחינים ההונגרים בכל הזמנים. הוא החל את לימודי המוזיקה שלו אצל אמו ובהמשך הוא למד באקדמיה למוזיקה. לאחר מכן הוא החל לעבוד בתור פסנתרן בקונצרטים שונים במדינות שונות ורבות. לאחר מספר שנים החל גם ללמד את נגינת הפסנתר במשך שנים רבות. הסונטות שחיבר ברטוק במהלך השנים הפכו אותו למלחין בעל שם בינלאומי(טל, 1998). חלק מאותם יצירות הוגדרו וגם מוגדרות כיום בתור יצירות מופת של המוזיקה הקלאסית בין השאר כמו, רביעיות המיתרים, קונצ'רטו ראשון לפסנתר והיצירה מיקרוקוסמוס בה נעסוק להלן.
בתור מתודיקן היה ברטוק מוזיקאי שעסק בחקר מוזיקה שונה ומגוונת ממספר רב של תרבויות ומוזיקה שונה. הוא יצא נגד הגרסה המקובלת בעולם והרחיב את ידיעתו בידיעת המוזיקה העם ההונגרית. ברטוק עצמו כתב באוטוביוגרפיה שלו כי חקר המוזיקה העממית של התרבויות השונות אפשר לו להשתחרר מן החוקים המסורתיים אותם הכיר מלימודיו ואשר התבססו בעיקר על מערכת ה המז'ור-מינור(טל, 1998). הוא הוסיף ואמר כי גילה את הסולמות העתיקים עליהם מבוססות המלודיות העתיקות ואת החופש המקצבי השונה שלהם. באופן כזה הוא הצליח להשתחרר מהנוקשות של המוזיקה הקלאסית האירופאית וכך יצר צירופים הרמוניים שונים וחדשים(Ficher, 2001). בתחילת דרכו בתור מוזיקאי הוא התמקד בעיקר באיסוף של יצירות רבות ככל האפשר ויצר לעצמו אוסף עצום של יצירות עם שונות(גרזון-קיוי, 1955)
ברטוק הכיר בחשיבות הגדולה של המוזיקה ככלי חינוכי. ערכי המוזיקה נתפס על ידו בתור ערכים שיש ללמד כבר בגיל צעיר ובשיטה יצירתית וחדשה שלא מתבססת רק על ספרי הלימוד הקיימים. לדוגמא ברטוק יצר את קובץ "לילדים". קובץ זה אשר התבסס על שירי עם הונגריים ואחרים הוא מותאם לתלמידים צעירים ועוזר להם להקנות לעצמם נגינה רב קולית, מקצבים וריבוי סינקופות(טל, 1988).
