הרב קוק היה אחד הרבנים החשובים בתקופה שבה חלה התעוררות לאומית בארץ ישראל. הוא עלה לישראל בימי העלייה השנייה והפך להיות הגורם הדתי הציוני החשוב ביותר באותה העת. השפעתו הינה בעלת משמעות חשובה מאוד גם כדי להבין את התקופה ההיא וגם כדי להבין את ההשפעה ואת ההשלכות של מעשיו על הקיום של אזרחי ישראל כיום. למעשה ניתן לומר כי הרב קוק היה זה אשר פישר בין התפיסות היהודיות המסורתיות ובין הציונות שהייתה תנועה חילונית באופן כמעט מוחלט[1]. מרכז פעילותו של הרב הייתה ניסיון לגשר בין העולמות החילונים והדרישות המעשיות שהם הביאו עימם ובין שמירה על מסורת אבות ועל המצוות אותם הוא ראה בתור חשובות מאין כמותם עבור העם היהודי.
עבודה זו תבקש לעמוד על הגותו של הרב קוק בנושא של הספורט באורח החיים היהודי, כחלק מביאור הגישה הכללית של הרב לניגודי העניינים שבין העולם החילוני ובין העולם הדתי ממנו הוא צמח. הוא הבין את החשיבות של הגשמת החיים בפן המעשי, אולם עולה השאלה כיצד הוא התמודד עם מקרים שבה היה ניגוד אינטרסים בין המחנות השונים. במה הוא בחר כדי להתמודד עם הצורך לגשר בין העולמות.
שאלת המחקר אם כן תהיה:
"כיצד באה לידי ביטוי תפיסתו הפרגמטית של הרב קוק בנושא הספורט והשמירה על אורח החיים והמסורתי השבת, במשנתו ובפעולותיו במסגרת החיים ביישוב"
מבוא
פרק ראשון: הרב קוק ומשנתו
לידתו
במרוצת השנים
ספריו
אחרית ימיו
יצירה והגות
הזרם החילוני ציוני
טיפוח מקצועות חול בארץ ישראל
חשיבות ההיגיינה, חדוות החיים והאומנות
פרק שני: תקומה גופנית תבנה את ההריסות הרוחנית
תכניות לימודים למען פיתוח הגוף
פרק שלישי: טיפוח "נפש בריאה בגוף בריא"
תפיסות קודמות בנוגע ל נפש בריאה בגוף בריא"
הרב קוק ותפיסת "נפש בריאה בגוף בריא"
פרק רביעי: ספורט ושמירת השבת
המתנגדים לגישתו
סיכום
ביבליוגרפיה
