סיפור זה, על נוסחיו הרבים אשר הדגישו פנים שונות שלו, בהתאם לערכים המשתנים על-פי זמנו ומקומו של נוסח כזה או אחר, מושתת היטב הן על מוטיבים מתוך המסורת היהודית הכתובה והדבורה, והן על המציאות בת זמנו של המספר – המקורי ואלו שבאו אחריו.
ראשית, הסיפור מציף דיון בערכים – שעל-אף היותם אוניברסליים, כפי שעוד אמחיש בסעיף הבא – אשר מלווים את הפרט היהודי, למן ראשיתה של היהדות הרבנית – הערך שבלימוד תורה, כנגד הערך שבתמיכה בבן או בת הזוג ובפרנסת המשפחה, כשברקע לכל אלו נוכחת גם המציאות של מתח בין מעמדות חברתיים-כלכליים מובחנים ביותר. מציאות חברתית זו אנו מוצאים למשל בסיפור על רב וברכת הדגים, אשר גם בו אנו פוגשים אדם אשר מלמד עניים תורה, וזוכה על כך לחסד אלוהי – הן על עצם המעשה והן על טוב הלב ואורח הרוח שבעזרה לחלש. ואולם החלק בסיפור על ר' עקיבא ובתו של בן כלבא שבוע אשר ככל הנראה הביא לפרסומו הרב יותר – הוא ההתנגשות שבין ערכים אשר רווחו בתקופתו ואחריה.התשתית התרבותית המשתקפת מהסיפור איננה מציגה את עצמה כתמונת רקע בלבד, אלא משמשת להצפת ניגוד והתנגשות בין ערכים, אשר אף מוצאים ביטוי בהלכות מפורשות.
ההתנגשות העיקרית שאנו מוצאים בסיפור היא בין חובת האיש להיות דמות נוכחת בביתו ולדאוג לפרנסה ולרווחת בני הבית (למשל, הלכות ענה הקובעות מגבלות לפרק זמן שבו רשאי איש להיעדר מביתו ומיחסי אישות עם בת זוגו), לבין החשיבות החברתית והרוחנית של לימוד תורה.
