אירועי ספטמבר השחור מהווים אירוע חשוב ומרכזי בתולדות יחסי ירדן והפלסטינים. מערכת יחסים זו היא משמעותית וחשובה ביותר עבור ירדן, ומשום כך גם לישראל ולהבנת מארג היחסים במזרח התיכון. הסיבה לחשיבות זו מנוסחת היטב על ידי ניסן (2012) שטוען שהפלסטינים נדחים בירדן לא משום שהם זרים שם אלא דווקא משום שיש להם זיקה אמיצה ביותר כלפי ירדן: "הממלכה הירדנית חוששת מן הקרוב אליה יותר מן הזר והרחוק ממנה" (שם: 69).
אירועי ספטמבר השחור מתייחסים לשיאו של העימות בין ירדן כמדינה לבין ארגוני התנגדות לאומניים פלסטיניים שפעלו בשטחה, ערערו את יציבות המשטר במדינה וסיכנו את עצם קיומו. בשיח הציבורי הישראלי אמנם התייחסות שכיחה לאירועים אלו היא כאל מבצע צבאי "שבו חיסלה ממלכת ירדן התקוממות פלשתינית בתוך חודש אחד, ובאופן נחרץ ויעיל"[1], אך בפועל לא מדובר באירוע שנמשך חודש אחד אלא בשיאו של מאבק צבאי שארך כעשרה חודשים. מעבר לכך, אכן בחודש הזה העימות הגיע לשיאו, שהתבטא באלפי הרוגים פלסטיניים ושינוי של המציאות בשטח, אבל ההכרעה במאבק נפלה רק לאחר חודשים רבים. מקובל לתחום את אירועי ספטמבר השחור החל מניסיון ההתנקשות הכושל במלך חוסיין בספטמבר 1970 וחטיפת מטוסי נוסעים על ידי ארגוני ההתנגדות הפלסטינים, ועד אפריל 1971, בו המלך חוסיין הכריז על סיום העימות, השגת שליטה של הצבא הירדני וחיסול כיסי ההתנגדות האחרונים.
מבוא
פרק 1: סקירה היסטורית קצרה
פרק 2: בין זהות ירדנית לזהות פלסטינית: המתח המובנה בירדן בין ירדנים ופלסטינים
2.1 הקמת ממלכת ירדן ויצירת זהות ירדנית
2.2 מדיניות ה'ירדניזציה' וטשטוש הזהות הפלסטינית
2.3 שאלת הייצוג של הפלסטינים
2.4 המתח בין בניית זהות ירדנית משותפת לבין הזהות הפלסטינית הלאומית
פרק 3: ההיבט הפוליטי
3.1 בין זהות לאומית לזהות פוליטית
3.2 הרדיקליזם הערבי
3.3 ספטמבר השחור כמאבק על ריבונות
3.4 ויכוח פוליטי- אידיאולוגי על ניהול המאבק מול ישראל
3.5 מגבלות ולחצים חיצוניים
פרק 4: דיון וסיכום
4.1 המצב אחרי אירועי ספטמבר השחור
4.2 דיון
4.3 סיכום
מקורות
