במשך מאות שנים ניהלה בריטניה, כמו מעצמות אירופאיות אחרות, מדיניות חוץ אשר כללה השתלטות על מושבות רבות ברחבי העולם. לעיתים הכיבושים הקולוניאליסטים לא שיחקו לטובת התושבים של המעצמות עצמן באירופה ולעיתים אף נטל הכספים שהממשלות השונות היו צריכות להוציא כדי לממן את מרוץ כיבוש המושבות ,אף הכביד רבות על אזרחי המעצמות. הממשלות האירופאיות חששו כי מסיבה זו דעת הקהל של אזרחי הממלכה יופנה כנגד המשך ההשתלטות וכיבוש הקולוניות, ויעדיף כי המשאבים של המדינה יתרכזו יותר בהשקעות פנימיות מאשר יממנו כיבושים נוספים ברחבי העולם (כיבושים אשר לא היטיבו עמם מבחינה כלכלית). בנוסף, יחס שלילי של אזרחי המעצמות כלפי הקולוניות היה עלול להוביל להיעדר השקעות בהן מצד גורמים פרטיים, חוסר נכונות לקנות מוצרים אשר מגיעים מאותם המושבות ,וחוסר יכולת לגייס תמיכה עבור יציאה למסעות נוספים למען כיבושים נוספים.
כבר בתקופות שלטון מוקדמות הבינו השלטונות כי ביכולתם לעצב את דעת הקהל של הנתינים שלהם באמצעים שונים. משבר זה, אשר פרץ בשיא תקופת הקולוניאליזם האירופי והביא לדאגות רבות בקרב השלטונות , גרם להם ליצור שיטת תעמולה חדשה אשר תוכל לשכנע את דעת הקהל בארצם לתמוך בפעילות הקולוניאליסטית. המטרה הייתה יצירת דעת קהל אשר מצדיקה את ההוצאות אשר נובעות מן הפעילות הקולוניאליסטית, הפצת דימויים חיובים אשר יקושרו עם מפעל המושבות , ושיווק רעיון האימפריה לכלל האזרחים כך שיהיו מוכנים להמשיך לממן את המפעל הזה. הרעיון אשר הומצא בהקשר הזה ,היה התערוכות הקולוניאליסטיות.. המחשבה אשר עומדת מאחורי רעיון זה טוענת ,כי במקום להביא את האירופאים אל המושבות עדיף להביא את המושבות אל האנשים.
מבוא
פרק א': תשתית היסטורית
קולוניאליזם בריטי והפיכת בריטניה לאימפריה
אינטרסים ושליטה של הקולוניאליזם הבריטי
פרק ב': תשתית תאורטית
תעמולה
עיצוב דעת קהל
תיאוריה בתעמולה
תמורות בתעמולה במאה העשרים
פרק ג': תערוכות קולוניאליסטיות
תערוכת לונדון 1924
תערוכת גלזגו 1938
סיכום
ביבליוגרפיה
