הנאציזם, כאידיאולוגיה, הוצא אל מחוץ לחוק בסיום מלחמת העולם השניה וגרמניה הובילה תהליך דה-נציפיקציה, כדי להוציא את רעיונות הנאציזים מהתודעה הגרמנית. גם בכל המדינות הדמוקרטיות הוצאו המפלגות הניאו-נאציות אל מחוץ לחוק.
השאלה שעולה מתיאור זה היא: מה האיום שהציב הנאציזם לעולם, שהיה כל כך חמור, שמדינות העולם נאלצו לנקוט צעדים כל כך חריפים נגדו?
כדי לענות על השאלה הזאת, אני אפתח בהצגת הרקע הפוליטי, כלכלי וחברתי של גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה ואנתח את הגורמים שאפשרו לחברה הגרמנית לאמץ את היטלר - כמנהיג כריזמטי, רטוריקן מעולה ופוליטיקאי מוצלח; ולאמץ את תורת הגזע – שעשתה דה-הומניזציה לעמים שלמים. אבחן את הדרך בה הצליח היטלר לגייס בעלי ברית, להשתמש באנטישמיות ככלי פוליטי, לשכנע את ההמונים להיות שותפים לתהליך ולהפוך את גרמניה ממשטר דמוקרטי למשטר דיקטטורי - באופן שאפשר לו לקדם את מטרתו: 'רייך שלישי' בן אלף שנים, ששולט בעולם כולו.
בהמשך אציג את התפתחות המלחמה והשלכותיה על המדינות בעולם, על חיי האדם, הכלכלה העולמית, על המוסר והחברה. אבחן את דרכי ההתמודדות של מדינות בעלות הברית עם הנאציזם ואת דרכי ההתמודדות של היהודים עם האידיאולוגיה והפרקטיקה הרצחנית של הנאציזם.
אמשיך בתיאור התוצאות וההשלכות של המלחמה עם גרמניה הנאצית: השלכות על העם הגרמני והשלכות על עמים כבושים, כולל העם היהודי.
מבוא
גורמים ושורשי הנאציזם
ירושת אידיאולוגיה אימפריאליסטית וקולוניאליסטית
תמיכת האצולה השמרנית
מנהיגותו ומקומו של היטלר בעיצוב המדיניות ובהיסטוריה
אנטישמיות
הצגת התופעה: תהליכים פוליטיים לביסוס הנאציזם
מאפייני הנאציזם והאידיאולוגיה הנאצית
השלכות הנאציזם
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח: טבלת מיזוג: עליית הנאציזם: גורמים, השלכות והתמודדות
