מי היה באמת ד"ר בנימין מרמלשטיין (נולד בלמברג / לבוב ב 1905 – נפטר ברומא ב 1989)? הוא החשיב את עצמו כאחרון ה"נפגעי הצדק" שחפותו לא הוכחה במלואה מעולם. אולם למרות שהוגדר כ "רב, מחנך ודמות מובילה בתקופת השואה", גם לאחר פטירתו, לכותב מאמר זה הייתה משימה קשה וכואבת להדוף את ההאשמות האבסורדיות ולשון הרע כנגד מרמלשטיין שכולן התבססו בדרך כלל על "עדות שמיעה" סביב הרצון של דורשי רע לייצר אי אמון בעדויות השונות.
בשנת 1938, עם סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי (ה"אנשלוס") ללא שום התנגדות מצד הקהילה הבינלאומית גם לא מצד נשיא צ'כוסלובקיה בנס, בנימין מרמלשטיין היה אחד מ 17 רבני הקהילה היהודית בווינה ועד שנת 1939 הוא כבר היה הרב היחיד. מה שהביא להערכה רק מצד הרב הראשי באוסטריה - הרץ. הקהילה היהודית בווינה נזקקה למנהל צעיר, בוודאי שלא מחנך. מסמכים שהוגשו לשלטונות הנאצים שעדיין הוכרו באותה תקופה על ידי המוסדות הבינלאומיים נדרשו להיכתב בתשומת לב גדולה לכל מילה ובסגנון שהנאצים היו מוכנים לקרוא ולהבין ובוודאי שלא על ידי אנשי רוח כגון גיתה, היינה, שילר וכדומה. בימינו, מנהיגים יהודיים זוכים לכבוד והוקרה בעוד שבתקופה האפלה של עליית הנאצים לשלטון הם זכו במקרה הטוב ביותר לאיומים קשים. אחד מהמנהיגים היהודיים הבודדים ששרד את השואה היה רבי בנימין מרמלשטיין שכמעט לעולם לא הוזמן להעיד על תקופת השואה.
