מבוא
היסטוריונים חברתיים טוענים כי אומנות לא נעשית במנותק מן ההקשר התרבותי חברתי שלה. לשיטתם את האמונות יש להבין על רקע נקודת המבט והפרשנות של היוצר. התפיסה שלו יכולה להיות מבטאת מצד פוליטי, בעיות חברתיות שונות ותופעות אחרות אשר מתקיימות בחברה שבה הוא חי. האמנים מבקשים להביא את הדעה שלהם בנוגע לאותם בעיות באמצעות היצירות שלהם. המטרה היא לא רק הבעת הדעה של היוצר בנוגע ליצירה עצמה אלא למעשה קריאה לשינוי חברתי דרך המסר אותו הוא מעביר באמצעות היצירה.
שיח האומנות של הזמן העכשווי עוסק רבות בשאלת האקטיביזם האומנות. אקטיביזם אומנותי הוא היכולת של האומנות לשמש את החברה בתור כלי מחאה פוליטי וחברתי. האקטיביסטים האומנותיים לא מצמצמים את פעילותם לביקורת גרידא על המצב אלא שואפים לשנות את המצב באמצעות האומנות. להלן אסקור כמה מאמרים בולטים מן התחום הזה אשר יוכלו ללמוד אותנו עוד על התופעה ולאחר מכן אערוך דיון קצר בתמות המשותפות של כותבי המאמרים הללו.
פרק א
Miwon Kwon: One Place after Another: Notes on Site Specificity
אומנות מקום ספציפית(Site-specific art) היא יצרה שנועדה להתקיים במקום מסוים. האמן יוצר את היצירה שלו מתוך חשיבה על המיקום שבה היצירה שלו ממוקמת. על ידי מניפולציה של המקום ותיאור האובייקט של היצירה במיקום שלה, מועבר מסר אותו מעוניין האמן להעביר. תחילה אתר האומנות מתואר כאובייקט מציאותי ומוחשי. הזהות שלו מורכבים מיסודות פיזיים אשר קובעים את המהות שלו.
מבוא
פרק א
Miwon Kwon: One Place after Another: Notes on Site Specificity
פרק ב
Brenson, Healing in time
פרק ג
Kester 2004: Community and communicability
פרק ד
Suzan lazy: cultural pilgrimages and metaphoric journeys
פרק ה: אומנות אקטיבית: דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
תמונה 1
תמונה 2
תמונה 3
תמונה 4