ישראל הינה מדינה דמוקרטית בהגדרתה, על כן התהליכים של קבלת ההחלטות הציבורית צריכים להיות גלויים לציבור ופתוחים להשתתפותו. אולם, מרחף איום מעל האידיאלים הדמוקרטיים, והוא נוכחות הלוביסטים במוסדות השלטון. הלוביסטים משדלים את מקבלי ההחלטות בכדי לקדם או למנוע הצעות חוק, למען טובתו של שוכר שירותיהם ולרוב היו בעמדות של מקבלי החלטות בעברם. הבעייתיות נעוצה בכך שהלוביסטים פועלים במחשכים, חרף השפעתם המשמעותית על קבלת ההחלטות. כלומר, רובם אינם רשומים ברשימות פתוחות לציבור ולא מתעדים את פעילותם. רק לעתים נגלה בתקשורת קמצוץ מפעילותם האינטרסנטית, כגון התערבות בהרכב סל התרופות לטובת חברות תרופות, מניעת חקיקה שמונעת סחר בפרוות לשם מניעת תקדים חקיקתי שישפיע על דנמרק ועוד. לכן, השדלנים פוגעים בערכים דמוקרטיים כגון שקיפות וחופש הציבור להשפיע על החלטות שמתקבלות בענייניו. אמנם, הרגולטור לא הסית עינו מהלוביסטים, והסדיר את פעילותם בפרק י"ב ב"חוק הכנסת", 1994, בו חייב רישום וענידת תו מזהה בקרב לוביסטים בכנסת, וגם חייב תקופת צינון של עובדי ציבור למשך שנתיים עד שיוכלו לעבוד כשדלנים בכנסת.
