חופש הביטוי והעיתונות הוא מאושיית המשטר הדמוקרטי ומדד לחוסנה של כל חברה חופשית. עקרונות מרכזיים כגון ייצוג רחב של דעות ועמדות, זכות הציבור לקבלת מידע אמין וביקורת על מעשי השלטון, יכולים למצוא עצמם בעימות עם מאפייני הזהות הלאומית של הרוב ועם תפיסת הביטחון של המדינה (אלבז 2013, 9).
במדינת ישראל, המוגדרת כמדינה דמוקרטית, אמצעי התקשורת משמשים במה להבעת דעות ועמדות בנושאים מגוונים, לפיכך, דואגים לייצוג באופן שוויוני של קבוצות מיעוט (כפסי 1993). דהיינו, מדובר בתקשורת המאפשרת ייצוג לכל קבוצות המיעוט, אך בפועל זכות זו איננה מתממשת במלואה. תפקיד התקשורת הוא הענקת הזכות לכל אזרח להביע את דעתו ולהעלות לשיח יומי נושאים שטרם הועלו לסדר היום, אך המציאות הקיימת מציגה התנהלות שונה בה יש ניסיון למזער חשיפת נושאים שעלולים לעורר רעש בקרב הציבור.
התקשורת מהווה תפקיד מרכזי בייצוג המציאות החברתית – היא מייצרת סטראוטיפים שליליים, המחזקים את החשדנות ואי-האמון בקבוצות מיעוט, מציגה לקהל משמעויות ומייצרת תבנית חשובה הדוחקת את "האחר" לשוליים. אמצעי תקשורת ההמוניים מסייעים בידנו להבנות את תפיסותינו לגבי קונפליקטים פוליטיים, חברתיים וכלכליים (פירסט 2001). הם גם מעצבים ומבנים בשבילנו את ה"אחרים", שהם מכלול הפרטים המאכלסים את אותן הקבוצות הנמצאות בקונפליקט עמנו (שם).
הדימויים התקשורתיים ובעיקר החזותיים תופסים חלק נכבד מהדיון בהקשר של ייצוגי מיעוטים והם מאפשרים שימוש בסטראוטיפים וחיזוק דעות קדומות.
הקדמה
1. סקירת ספרות
1.1 קבוצות מיעוט בישראל
1.2 סדר היום התקשורתי
1.3 מסגור בתקשורת הישראלית
1.4 מיעוט ערבים בתקשורת הישראלית
2. שיטות מחקר
2.1 כלי המחקר
2.2 שדה המחקר
2.3 ניתוח הממצאים והליך המחקר
3. ממצאי המחקר
3.1 ייצוג איש הרפואה הערבי
3.2 חשיפה והקשר של ייצוג
3.3 ייצוג השיח על הקונפליקט הישראלי-ערבי בחברה
4. דיון ומסקנות
4.1 מסגור וחשיפה של דמות איש הרפואה הערבי
4.2 שיח פוליטי כמעקב מציאות ערבית-ישראלית
5. סיכום והמלצות למחקרי המשך
5.1 תרומת המחקר
5.2 מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
6. מקורות
נספחים
נספח א׳ – חומר המחקר האיכותני מהתקשורת הישראלית
נספח ב׳ – חומר המחקר האיכותני בתקשורת הערבית