בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, החל גל עליה גדול לישראל מברית המועצות לשעבר, אשר חידש את גל העלייה הקודם של שנות ה-70 . כמיליון אנשים היגרו למדינת ישראל עם פירוק ברית המועצות וירידת מסך הברזל, לעומת כ-700,000 שהיגרו למדינות אחרות. במסגרת מבצעי העלייה הגיעו ארצה משפחות רבות עם ילדים בגילאים שונים. ילדים אלו, גדלו, למדו והתחנכו בישראל, כאשר שפתם הראשונה היא לרוב רוסית, אך במהלך השנים מאז הגירתם, העברית הפכה לשפתם העיקרית, והתרבות הישראלית הפכה לתרבותם העיקרית. צעירים אלו נחשבים כדור 1.5 של העלייה – אנשים שבעת הגירתם היו בין הגילים 8-18, מרבי חייהם עברה עליהם בישראל, והינם נמצאים בצומת חברתית, תרבותית ושפתית בין המולדת הישנה לחדשה. מחקר זה בנוי משני חלקים עיקריים – החלק העיוני – סקירת הספרות, והחלק המעשי – המחקר האמפירי. מחקר זה יתחקה אחר הרקע ההיסטורי והחברתי של העלייה, את מאפייני תרבות הפנאי של קהילת המהגרים וכן את ההבדלים בתרבות הפנאי בין דור ההורים לדור 1.5, תוך התמקדות במסורת חגיגות השנה החדשה – "נובי גוד" (מילולית – שנה חדשה). על כן פרקי סקירת הספרות יורכבו מהפרקים הבאים: הגירה לישראל מבירת המועצות לשעבר – דור ההורים ודור 1.5; תרבות הפנאי של מהגרים מברית המועצות בישראל; ההבדלים בתרבות הפנאי בין דור 1 ודור 1.5; תרבות חגיגת נובי גוד בישראל.
העבודה כוללת:
מבוא
סקירת ספרות
מתודולוגיה
ממצאים
דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
