העיבוד הטלווזיוני של הספר "סיפורה של שפחה", של הרשת האמריקנית HULU הוכתר כסיפור ההתנגדות האולטימטיבי, תוך הצגה מאיימת של מציאות שאולי יכולה להתרחש. זאת במיוחד נוכח המועמדות ובהמשך נצחונו בבחירות לנשיאות ארה"ב, של דונלד טראמפ. הסדרה, בהתאם לספרה של מרגרט אטווד, מציגה את העתיד הקרוב, בו אחוזי הפריון העולמיים צונחים משמעותית, ובמצב חסר היציבות החברתית והפוליטית, ארצות-הברית נופלת, ואותה מחליפה מדינה בשם גילעד (Gilead). בגילעד כל הנשים משוללות זכויות ומשויכות לגברים השלטים בתפקידי נשותיהם, כח עבודה ביתי או שפחות.
הסדרה עוררה הד תקשורי וחברתי רב, כשרבים ביצעו את ההקשר עם התנועות הימניות-נוצריות הקיצוניות, והביעו חשש מכך שהעתיד המוצג בסדרה הוא בעל פוטנציאל להפוך לאמתי (Reklis, 2017). שכן ביומו הראשון בתפקידו כנשיא ארה"ב, חתם טראמפ על איסור העברת כספים ממשלתיים לקבוצות בינלאומיות המבצעות הפלות או מספקות מידע בדבר הפלות (BBC News, 2017).
מעבר להצגה הדיסטופית והעצב החברתי על עתיד פוטנציאלי עגום, "סיפורה של שפחה" הוא סיפור על מרד ושמירה על צלם אנוש במציאות קשה מנשוא. אופרד, או בשמה האמיתי – ג'וּן (שם שניתן לדמות בסדרה, ולא הופיע בספר), היא אינה גיבורה מורדת קלאסית, היא מפנימה את הפטריארכיה השולטת בה, אך המרד שלה מובע במונולוגים הפנימיים שלה, בשאיפה שלה לשרוד ובאומץ שלה להביע התנגדות למפקד שלה, ולו במבט או מילה (Reklis, 2017). הספר עובד מספר פעמים לסרט קולנוע בשנת 1990, אופרה בשנת 2000, וסדרת טלוויזיה בשנת 2017.
העבודה כוללת:
מבוא
סקירת ספרות
ייצוג הנשים בסדרה
השפעות חברתיות ותפיסתיות בעקבות הסדרה "סיפורה של שפחה"
סיכום
ביבליוגרפיה
