מחקרים קודמים רבים שנערכו בקונטסט של "שינויי אקלים" עסקו במונחים – פגיעות לשינויי אקלים ותפיסת סיכון מפני שינויי אקלים (Marshall, 2004; O’Connor, Bord,Yarnal, & Wiefek, 2002; Slovic, Mertz & Flynn, 2000). בקצרה, מושג הפגיעות מתייחס לפגיעות הפיזית (סבירות, חומרה, אינטנסיביות, משך וכרוניות של שינוי האקלים), רמת הרגישות ומידת יכולת ההסתגלות של מערכות כלפי שינויי אקלים (Hahn, Riederer, & Foster, 2009). בשונה מכך, תפיסת סיכון מפני שינויי אקלים מתייחסת להערכותיהם הסובייקטיביות של תושבים בהתייחס להשלכות, סכנות ונזקים הצפויים בעקבות שינוי האקלים בהיבטים שונים, כגון – השלכות אישיות, השלכות על בני משפחותיהם, השלכות השינויים על החקלאות במדינה, הדורות הבאים וכדומה (Saleh Safi, James Smith, & Liu, 2012).
מחקרים קודמים רבים מעלים קשר חיובי בין רמת הפגיעות לבין תפיסת הסיכון של אינדיבידואלים מפני שינויי אקלים (Brody, Zahran, Vedlitz, & Grover, 2008; Elliott, Cole, Krueger, Voorberg, & Wakefield, 1999). לראיה, במחקר שנערך לפני עשור נמצא כי אינדיבידואלים אשר חיים באזורים מוכי אסונות, שינויי אקלים וסכנות טבע נוטים לייחס סכנה רבה יותר לשינויי אקלים בהשוואה לאינדיבידואלים אשר חיים הרחק מאזורים מסוכנים מסוג זה (Brody, Zahran, Vedlitz, & Grover, 2008). בנוסף, במחקר אחר שערך על ידי אליאוט ועמיתיו (Elliott, Cole, Krueger, Voorberg, & Wakefield, 1999) נמצא כי תושבים אשר נפגעו בעבר, או בעלי פוטנציאל גבוה להיפגע מזיהום באזור מגוריהם מדווחים על תפיסת סיכון רבה יותר מפני שינויי אקלים בהשוואה לתושבים אשר לא נחשפו לזיהום בעבר.
