האמנות הנרטיבית – כזאת שפורשת בפני הצורך אותה סיפור, כגון ספרות, קולנוע ותכנים טלוויזיונים, זכתה לתשומת לב מחקרית על כל מעגל היצירה שלה: החל מהיוצר וההשפעות שלהן היה נתון וכלה בקהל הצרכנים, על מאפייניהם הפסיכולוגיים והסוציולוגיים בעת היחשפותם ליצירה. אחת השאלות היסודיות שעולות מתוך מחקרים שכאלו – על המגוון הרחב של יצירות שהם מקיפים – היא בדבר המטרה שלשמה נוצרה היצירה. האם מדובר במוצר שהוא בראש ובראשונה בידורי-תעשייתי, בעוד שאר ההיבטים שלו – התפישות והחששות שהוא מגלה על בני זמנו ועל יוצרו, הזרם האמנותי שאליו הוא משתייך, האמצעים האמנותיים שבו הוא עושה שימוש וכיו"ב – הם בני-לוויה משניים, דוגמת תעשיית הקולנוע ההוליוודית או תעשיית רבי המכר? אולי מטרתו הראשית היא לאומית או תועמלנית, כדוגמת הקולנוע הגרמני של ימי הרייך השלישי או, להבדיל, יצירות ציוניות שמטרתן הייתה בניין האומה? תיתכן גם יצירה שהיסוד המכריע בה הוא הביטוי האישי של היוצר, המבקש לבטא תובנה או רגש שאולי משותף גם לקהל קוראים או צופים, מבלי שהשיקול המסחרי או הערכי יהיו בראש מעייניו.
שאלת מטרתה של היצירה ושל היוצר מקבלות משנה תוקף בהקשר של הפקתה מחדש במדיום שונה מזה שבו נוצרה במקורה, ובייחוד בנדידה של יצירה מעולם הספרות אל עולם הקולנוע והטלוויזיה. עיבודים קולנועיים ליצירות ספרותיות התקיימו מראשית ימי הקולנוע, וקדמו להם גם עיבודים תיאטרליים ואופראיים ליצירות ספרותיות ולאגדות עם אהובות ומוכרות על קהל היעד של המעבד (Hutcheon 2006).
1.מבוא
2.עיבוד טלוויזיוני – בין דידקטיקה לבידור
2.1."המדיום הוא המסר" – כיצד עיבודים קולנועיים מספרים ספרות
2.2.העיבוד הטלוויזיוני – קווים לדמותו
2.אגדה יהודית ב"תקופת התחייה"
2.1.בין המיסטי לאלגורי – התשתית הסיפורית של 'האדונית והרוכל'
2.3.מקומו הקנוני של הסיפור בתרבות הישראלית
3.עיבוד טלוויזיוני – בין הרצוי למצוי
3.1.מה הפירוש?
3.2.מהו המסר?
4.סיכום ומסקנות
5.ביבליוגראפיה
