המחקר הנוכחי בודק את הייצוג של תיאוריית טראומת הגרעין – האויב מבפנים וטראומת האימפריה בעל כורחה, בסרטים אמריקאים המתמקדים במלחמה הקרה.
טראומת הגרעין של אלססר וחגין (2012) מדגישה כי ארה"ב הינה כור היתוך כושל המאופיין בגזענות עם עליונות לבנה מוחלטת, ועם קושי של האזרחים להגדיר את עצמם כגוף אחד בעל מאפיין אחד המאחד אותם. כור ההיתוך הכושל מביא לכישלון התנהגות הממשל בכך שהוא פוגע באזרחיו, המשפחות מתפוררות בכך שהאבות פוגעים שמשפחתם או לפחות מזניחים אותם, הגזענות קובעת את סדר היום הנשלט על ידי האדם הלבן, וארה"ב מוצגת כמדינה אימפריאליסטית שמנסה לכפות את תרבותה על עמים אחרים, תוך כדי שהחברה האמריקאית מבטלת את הטענה לפיה היא אימפריאליסטית.
בכדי לבחון את עקרונות טראומת הגרעין בדגש על טראומת האויב מבפנים וטראומת האימפריאליזם בעל כורחה, תבוצע בחינה של שני סרטים אמריקאים המתמקדים במלחמה הקרה בעידן פוסט המלחמה הקרה. הסרטים הם "13 יום" (2000) ו- "גשר המרגלים" (2015). בשני הסרטים ניתן להבחין באופן מובהק כיצד הממשל פוגע באזרחיו הוא מביא אותם לסף קריסה וחורבן, והוא מנסה לפגוע בשליחיו שמנסים לתקן את התנהגות המשטר. כמו כן אבות המשפחה בסרטים נעדרים תכופות מביתם והם אינם תומכים במשפחתם בשעת הצורך.
תוכן עניינים
תקציר.
מבוא.
טראומת הגרעין של אלססר וחגין
האויב שבפנים – תיאוריית כישלון האב.
טראומת הגזע.
טראומת האימפריה בעל כורחה.
סרטי המלחמה הקרה כמתודולוגיה לאויב שבפנים.
בחינת סרטים.
סרט: 13 יום.
גישת האויב מבפנים.
גישת האימפריה בעל כורחה.
סיכום הסרט.
סרט: גשר המרגלים (2015)
גישת האויב מבפנים.
גישת האימפריה בעל כורחה.
סיכום הסרט.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
