עבודה זו עוסקת באופן בו טראומות הגרעין האמריקאיות, כפי שזוהו והוגדרו על ידי אלססר (אלססר וחגין, 2012) מתבטאות ומיוצגות בסרטים "שומרי הגלקסיה" ו"דדפול". העבודה מציעה ניתוח במסגרת של מתודה דוגמטית, משמע ניתוח של סרטים על פי תיאוריה נבחרת. ניתוח שכזה נבחר לעבודה זו משתי סיבות: הראשונה היא היקפה המוגבל של עבודה זו והיעדר היכולת לבצע מחקר מקיף יותר. שנית, הרצון להתמקד באופן בלעדי בתיאוריה המסוימת של אלססר.
אלססר טוען לקיומן של שלוש טראומות גרעין, שיפורטו ויוצגו בהמשך, שמלוות את החברה האמריקאית כחטאי עבר ומתבטאות בבעיות מהותיות איתן החברה האמריקאית סירבה או נכשלה להתמודד איתן גם כיום. אימוץ עמדה הרואה את טראומות אלו כעומדות בליבה של החברה האמריקאית גם כיום מאפשרת את הניתוח וההסתכלות של תוצרי תעשיית הקולנוע האמריקאית בראי של אותן טראומות. כלומר, אלססר טוען שכתוצר תרבותי, ניתן וצריך לזהות בקולנוע האמריקאי העכשווי עדויות לטראומות גרעין אלו.
העבודה כאמור עוסקת בשני סרטים, 'שומרי הגלקסיה' (2013) ו'דדפול' (2016). שני סרטים אלו נבחרו ראשית עקב משיכה טבעית וחיבה מצדי ככותב וחוקר קולנוע בהתהוות לז'אנר גיבורי העל וסרטי קולנוע המבוססים על קומיקס. שנית, עניין אותי לבדוק האם בהתאם לטענתו של אלססר גם בסרטים מסוג זה, הנחשבים על ידי רבים לבידור טהור וחסר יומרות, יהיה ניתן לאתר אזכורים והתייחסויות לטראומות הגרעין שזוהו על יד אלססר. כצופה, באופן אינטואיטיבי קלטתי שקיימים רבדים סמויים ומורכבים מאחורי סיפורי ההרפתקאות והפעולה הנתפסים לרוב כשטחיים וילדותיים.
1. מבוא
2. מסגרת מושגית
3. שומרי הגלקסיה (ג'יימס גאן, 2013)
4. דדפול (טים מילר, 2016)
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
