פסיכוזה מתאפיינת בהתנהגות חריגה, בלתי מובנת, בלתי צפויה ובעלת מאפיינים תוקפניים אשר עשויים להוות סכנה, הן כלפי החולים עצמם והן כלפי הסביבה. פסיכוזות גורמות לסבל רב לסובלים מהן ולבני משפחתם, הן מעוררות חרדה ודחייה בקרב החברה הכללית ומובילה לבידודם ולהרחקתם של החולים מהמרחב הציבורי (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 2010).
פסיכוזה מוגדרת כהפרעה נפשית חמורה ביותר בשיפוט המציאות וביצירת מציאות חדשה, לא מציאותית המלווה בהזיות ובמחשבות שווא. ההפרעה הינה בשיפוט המציאות בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגות הדרושים לניהול אורח חיים תקין. פסיכוזה מזוהה כאשר ישנן עדויות לקיומן של מחשבות שווא או הזיות לא מציאותיות, ובניגוד לדעתו של החולה ביחס לאמיתותן של מחשבות ותפיסות אלו (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 2010).
למרות המחקר הרב שנעשה בתחום של הפרעות נפשיות ופסיכוזות, לא קיימת הסכמה ביחס להגדרת התופעה ולגורמים לה. כיום, ניתן למצוא מחקרים מתחומים ידע שונים המנסים להסביר את התופעה: גורמים גנטיים, ביולוגיים, נוירולוגיים, סביבתיים וחברתיים (Insel, 2010).
ישנה חשיבות רבה בהבנתן של הפרעות נפשיות בכלל, ופסיכוזות בפרט. למרות שפסיכוזות כמו סכיזופרניה והפרעה דלוזיונאלית אינן מההפרעות הנפוצות ביותר, הן נחשבות לחמורות מבין הליקויים הרפואיים, הן גורמות סבל רב ללוקים בהן ולבני משפחתם (Insel, 2010). חלק מתסמיני הפרעות אלו עשויות להוביל למעשיי אלימות ואף רצח. הכרת ההפרעה ותסמינה מאפשרות להבין את הסכנות וההשלכות שלהן ובכך לספק טיפול הולם לאדם החולה ובמניעת הסכנה לסובבים אותו.
מבוא
סכיזופרניה
הפרעות דלוזיונליות
גורמים להפרעות
סיכום
מקורות
