1. א. פיגור שכלי קל – מדובר בהפרעה התפתחותית על ציר II בה התפקוד הקוגניטיבי ירוד והוא מלווה במגבלות תפקודיות והסתגלותיות. התסמינים צריכים להופיע לפני גיל 18. זוהי הרמה הקלה ביותר והשכיחה ביותר. רמת IQ בין 50-70. בבגרות, הרמה האינטלקטואלית דומה לזו של בני 8-11.
ב. לקות למידה – מדובר בהפרעות התפתחות הקשורות למיומנויות של למידה כגון דיסלקציה ודיסקלקוליה. היכולת הקוגניטיבית הכללית היא תקינה, אך יש קושי במיומנויות מוגדרות כגון קריאה, איות וכתיבה. ישנו פער בין הביצוע המצופה לזה בפועל. ההפרעה אינה נובעת מפגם גופני או נוירולוגי.
2. מתן, ילד בן 7 וחצי הופנה בהמלצת היועצת הבית ספרית לאבחון של ADHD. מה שגרם לה להמליץ על אבחון הוא ההתנהגות של מתן. ההתנהגות של מתן התאפיינה בקושי לשבת בשיעורים מבלי לקום מהכיסא ולהתהלך בכיתה, הפרעה למהלך השיעור ובעיות בריכוז. ההורים של מתן סיפרו במהלך האבחון כי מתן מתקשה להתמקד בדבר אחד בכל פעם, ודעתו מוסכת בקלות.
