רכישת כישורים חברתיים מהווה כלי יסוד מהותי ביותר בתהליך החיברות וההתפתחות החברתית של האדם מילדותו. בילדות מוקדמת נרכשות יכולות חברתיות-תקשורתיות כגון שיתוף, משחק הדדי ושימוש בשפה ובמחוות לצרכים חברתיים ויצירת קשר. מיומנויות אלו ניזונות בעיקר מפעילות משותפת עם מבוגרים וילדים בסביבה הקרובה. פגיעה בכישורים החברתיים אלו יכולה להשפיע על תפקודו של האדם בחיים האישיים, להקשות עליו להשתלב בחברה, ליצור קשר אישי ולפגוע באיכות חייו. תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות אשר קשורות לקשת האוטיסטית אשר נקראת על שם המזהה שלה הנס אספרגר(American Psychiatric Association, 1994). מחקריו של אספרגר מצא כי ילדים מסוימים לוקים בקושי תקשורתי לא מילולי עם הסביבה, קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים ויצירת מערכות יחסים אינטימיות. יש לזכור כי בעלי התסמונת הינם בעלי אינטליגנציה תקינה ולעיתים אף אינטליגנציה גבוהה, הבנת הנקרא ובעלי מסוגלות גבוהה ללימוד שפות. מה שמאפיין אותם זה הליקויים בתקשורת, אינטראקציה חברתית הדדית, הבנה וביטוי רגשי ובנוסף אי מודעות סביבתית (American Psychiatric Association, 1994). בעלי התסמונת אספרגר אומנם עלולים להיתפס ככבויים ובהתאם לכך יתקשו בשיקוף מצבם הפנימי לדג' היותם בדיכאון או חרדה, כמיהתם להבנה, תמיכה (Martinovich, 2006). לאור העלייה שנרשמה בעשורים האחרונים במספר הילדים המאובחנים כסובלים מתסמונת אספרגר (Fombonne, 2009).
במסגרת עבודה זו אנסה להבין כיצד החברויות של בעלי התסמונת באים לידי ביטוי. האם הם מסוגלים לפתח חברויות כמו בני אדם רגילים, או שמא הם סובלים מהקשיים אשר סובלים ילדים אשר נמצאים במצב חמור יותר מבחינת הספקטרום האוטיסטי.
מבוא
פרק א'- סקירה כללית
אינטראקציה חברתית
התנהגויות ואינטרסים מוגבלים וחוזרים
שפה ודיבור
מאפיינים נלווים נוספים
אספרגר כהפרעה נוירו-התפתחותית
בעיתיות באבחון אספרגר
פרק ב'- תסמונת אספרגר והתפתחות חברתית
השפעתו של קשר חברתי
פרק ג'- טיפולים אפשריים
סיכום
ביבליוגרפיה
