היפנוזה והטיפול באמצעותה מלווה במיתוסים אולי יותר מכל מושג או טיפול פסיכותרפסטי אחר. הוא עפוף מסתורין ופחד. אולי הסיבה העיקרית לפחדים אלו היא הצורך של המהופנט לשחרר שליטה לפרק זמן מסויים. דהיינו שקיעה למצב מודעות מיוחד שנקרא טראנס היפנוטי ויצירת דיסוציאציה זמנית מן המציאות (2007 ,Kaplan). סיבה נוספת היא הדיסאינפורמציה שקיימת בציבור באשר לתהליך זה (Oręziak, 2016). אלא שהליכים מעין אלו מתועדות בתרבויות המערביות והמזכרחיות כבר מימי קדם. במיתולוגיה היוונית מתוארים פולחנים דתיים שכוללים שקיעה בטראנס המביאה לאקסטזה, וכוהני דת רבים נהגו לשקוע בטראנס בכדי לזכות בהארה (Kaplan, 2007). מטפורה מקובלת להיפנוזה היא חלום או מחשבה. חשוב להדגיש שאין מדובר בניתוק כללי, דהיינו אין מדובר במצב מדמה שינה. ניתן ללמוד זאת מבדיקות electorencephalogram, שרושמות גלי מוח ומראות שגלי המוח בהיפנוזה נבדלות מאלו של שינה ודומות למצב עירות וריכוז (de Heer, Bouman, & Weber, 2019).
הגדרת היפנוזה בלשון החוק במדינת ישראל היא: ״פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ובמודעותו של אדם אחר וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזיכרונו או בהתנהגותו״ (״חוק השימוש בהיפנוזה״, התשמ״ד, 1984). מכאן ניתן ללמוד שעבור מטפל מיומן ההיפנוזה היא כסכין בידיו של כירורג מיומן, כלי חד חזק ומדוייק.
ההיפנוזה מתחילה בכניסה למצב של רגיעה, בדרך כלל על ידי הרפית שרירים ודמיון מודרך. ההיפנוזה היא תהליך טבעי ומחזורי ולא תופעה מיוחדת. יש הטוענים שאדם נכנס למצב הינוטי כל 130 דקות. ואכן, הרבה פעמים קשה להבחין בין מצב היפנוטי וסתם מצב של רגיעה.
מבוא
פרק א׳: טיפולים סוגסטיביים
פרק ב': טיפולים אביר-אקטיביים היפנו אנליטיים
פרק ג': וההיפנוזה כעזר לטיפולים פסיכותרפיים
פרק ד': האם הפרעת קשב עלולה להוות התווית נגד לשימוש בהיפנוזה?
סיכום
ביבליוגרפיה
