פוביות ספציפיות מתוארות כפחד עוצמתי ומתמשך כלפי אובייקט ספציפי או מצב כלשהו והן נמצאות בין הפרעות החרדה השכיחות ביותר. בעל הפוביה מראה הימנעות אקטיבית בשילוב עם סימפטומים של פחד וחרדה. בדרך כלל, הפחד והחרדה מהגורם לפוביה אינם נפסקים לאורך זמן. בילדים, הפחד או החרדה יכולים להתבטאות התנהגותית בתור בכי, התפרצויות זעם או היצמדות להורה או הגורם המשגיח על הילד. מעבר לכך, הפחד או החרדה יכולים לגרום לנזק בחיי הילד ולהפריע בתפקוד היום-יומי ( Leon, Tyner, Brewer, Meghan, Helman, Pritchard, & Schlund, 2016).
פחד מכלבים
פחד מכלבים, הנקרא גם סינופוביה (Cynophobia) הוא פוביה נפוצה, המתחילה לרוב בילדות לפני גיל 10. ניתן לתאר את הסינופוביה כפחד מתמיד מכלבים ולרוב באופן לא רציונלי. המקור של הפוביה לרוב הוא בחוויה לא נעימה הקשורה לכלבים כגון נשיכה על ידי כלב או צפייה שמישהו נתקף על ידי כלב. לחלופין, הפחד יכול להיווצר מתוך חוויה לא ישירה כגון צפייה בסרט עם כלב תוקפני או כלב שעולה על תינוק אשר עלולים להפעיל את הטריגר לפוביה. המחקר של טיינר, בראוור, מגהאן, הלמן, פריטצ'רד, לאון ושנולד Leon, Tyner, Brewer, Meghan,) Helman, Pritchard, & Schlund, 2016) שחקר טיפול בפחד מכלבים בילדים אוטיסטיים, דיווח על מספר מקרים שבהם ילדים עם אוטיזם נמנעו מכלבים או הגיבו אליהם בצורה אמוציונלית-חרדתית. החלק הזה של הפוביה הזיק לתפקוד במשפחה ומנע באופן מתמשך את הגישה למקומות ציבוריים כגון: טיולים בשכונה, בילוי בפארק ומפגשים עם מכרים בעלי כלבים.
הקדמה.
תקציר.
מבוא – רקע עיוני
פחד מכלבים..
דרכי טיפול בפוביות - הקהיה שיטתית.
מטרת העבודה.
שיטה והליכים..
שאלת המחקר.
משתתפים..
מדידות.
הערכת תפקודית.
תיאור ההליכים..
ממצאים..
דיון ומסקנות.
המלצות.
רפלקציה.
מקורות.
נספחים.
הצהרה.
